שאלה
שלום רב,
לפני אלפי שנים לא היה סבון וברז אז היה אפשר להבין את ההגיון בקביעת כללים לנטילת ידיים באמצעות כלי שלוש פעמים,
מדוע היום לא משנים את הכללים כאשר יש ברז וסבון?
הרי אילו היה ברז וסבון לפני אלפי שנים לא היו קובעים לטול ידיים עם כלי שלוש פעמים.
לפי אותו הגיון אפשר גם לא לנסוע ברכב ולרכוב על חמורים כמו לפני אלפי שנים.
למעשה נטילת הידיים בכלי חסרת חשיבות מבחינה הגיינית ונהפכה לטקס.
מדוע רבבות יהודים צריכים לשעבד את חייהם להלכות שלא עומדות במבחן הזמן ויתכן שכלל אין שכר בקיומם בשל כך..
אולי הרבנים שלא מתאימים את ההלכות לזמן עושים עוול רב לעם ישראל.
תשובה
שלום וברכה
ההנחה בשאלה היא הנחה מוטעית.
לאמור: לו באמת חובת נטילת ידיים הייתה חובה הנובעת מהיגיינה – היה באמת מקום לשאול האם העובדה שהמציאות ההיגיינית השתנתה לא מחייבת לשנות את ההלכה. גם אז – התשובה לא הייתה אוטומאטית, שכן יש דברים שאנו ממשיכים לעשות על אף שינוי המציאות, אולם לפחות היה מקום לשאלה.
ברם, נטילת ידיים אינה קשורה כלל להיגיינה. היא קשורה למושגים עילאיים הנוגעים לטומאה וטהרה, ואנו נוטלים את הידיים כדי לטהר אותן ולא כדי לנקות אותם. היסוד של אכילה בקדושה וחיים בטהרה הוא יסוד גדול בתורה, והוא לא קשור לכל השינויים שכתבת.
הרבנים אפוא לא עושים עוול לעם ישראל, אלא ממשיכים את רצף ההלכה, ומזכים את עם ישראל לחיות חיי טהרה.
כל טוב