לבוש וצניעות

ב"ה


שלומות,


אני מכיר היטב את התיאור שבשאלתך. גם אני התגוררתי בקיבוץ מספר שנים ואני מודע ל"מנהג המקום".
יחד עם זאת, מהות התורה שלנו מחנכת אותנו להקפיד על מה שאנו מאמינים בו גם אם זה קשה ולא מקובל. מבחן פנימי בנוי על הקפדה ללא תנאים.
כמובן שיש להבחין בין איסורים לבין מנהג. במנהג - אפשר להקל. באיסור, אין להתפשר גם אם הוא מדרבנן.

יחד עם זאת, יש עניינים שאינם בהכרח בתחום האיסור אך הם קשורים להגדרת הזהות, המהות של האדם. לפעמים, המשקל הכולל שלהם גדול יותר מאיסור כזה או אחר. לא מדובר על מעשה לא נכון אלא על הכרזה כוללת, על השתייכות פנימית, מהותית שאיננה ראויה.

ומכאן, לגופם של דברים:

ענייני השרוול הקצר אינם ניתנים לפשרה כלל. הם קשורים לתחום האסור והמותר ואין להתפשר. יחד ם זאת, יש מנהגים שונים, עמדות הלכתיות שונות הנוגעות לאורך השרוול.
ניתן להתבונן בהלכה, ללמוד את העמדות השונות, ולהתחיל מהדעה המינמאלית שנפסקה להלכה.
כמדומני, שמעט מעל המרפק זו הדיעה שראוי להתחיל ממנה.

בנוגע למכנסיים, ברור שניתן להתפלפל ולמצוא מכנסיים שמבחינה הלכתית צרופה עומדות בקנה מידה הלכתי. אולם, לא זו השאלה. חצאית שייכת להגדרת הזהות של הבת כמו כיפה לבנים.
לכן, עשי מאמץ, קבלי על עצמך לילך בחצאית ובחולצות ראויות וה' יהיה בעזרך.
הימים הללו, ימי הדין, מתאימים להחלטה זו.
אם לא עכשיו - אימתי?


שנה טובה,

שי