לא רוצה להביא את הבחור הבייתה.

ב"ה


שלום.


נראה לי שכדאי לך להניח לה לעשות את מה שנכון לעשות בקצב שלה.
אל תלחצי עליה למרות שאת ובעליך מאוד סקרנים ואולי גם קצת מודאגים (וזה טבעי וטוב כי אתם הורים) אבל אל לכם להתערב בשלב זה.
כדאי לכם לתת לה תחושה שאתם סומכים עליה ועל שיקול דעתה. אתם צריכים לחזק אותה ואת הביטחון העצמי שלה.
ולתת לה גיבוי מלא למהלכים שהיא מבצעת.
היא מכירה אותו חודש וחצי שזה מעט מידי .היא מרגישה שהקשר עדיין לא הבשיל ונרקם בינהם בצורה כה חזקה.
אולי כדאי לתת להם להתפתח בקצב שלהם . ואם את תתני לה הרגשה טובה וחיזוק אז יש סיכוי שהיא גם תתיעץ איתך ותשתף אותך במה שעובר עליה אבל אם היא תרגיש שהתקשורת בינכם חסומה וכל מה שההורים מעוניינים זה רק ב" נכדים" .... אז היא לא תרגיש שאת ובעליך "כתובת" להתייעצות. כי מערכת יחסים בריאה חייבת להיות מושתת על אימון .ואת האימון שלה בכם אתם צריכים לחזק.
החיזוק חייב להתבצע באמירות חיוביות ובמעשים שמקרבים. ו"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" ואם את תחייכי אליה ותתענייני בה (ולא תלחצי לקבל תשובות חדות וחד משמעיות) ותביני אותה ותשדרי לה את האהבה הגדולה שקיימת בליבך אליה אז היא לאט לאט תאחוז בקצה החבל הזה וזה יגרום לה בלי לשים לב להתקרב אליכם יותר.


בהצלחה,

עוזיאל