לא פשוט לשמור על העקרונות בחברה מעורבת

לחבר היקר
שלום וברכה, חיים טובים

כל הכבוד לך על ההחלטה האמיצה שלך. אני מתאר לעצמי שלהחליט כזאת החלטה, ועוד בניגוד לכל החבר'ה, זה בכלל לא קל. בסוף כולם מעריכים אותך , אבל בינתיים זה בכלל לא קל.

אני מתאר לעצמי שמה שמטריד אותך הוא לא דווקא השאלה העקרונית, אלא 'חוסר הנעימות עם הדודה'. הרבה מאיתנו נתקלים בכאלו מצבים, עם חברים חילוניים, עם קרובי משפחה מסורתיים, עם דוד זקן, וכדו'.
בגלל שהלחיצה אסורה, אנחנו צריכים להיות גיבורים ולהתגבר על הבושה.
לשמור שבת בצבא זה לפעמים לא נעים, חייל מבקש ממך (הקצין הדתי) את הגיפ' שממילא לא עושים איתו כלום, אבל אתה לא יכול לגרום לו לחלל שבת. זה לא נעים אבל צריך לעמוד על העקרונות.
מנסיוני, לטווח ארוך, אתה גם לא מפסיד חברתית. אנשים מעריכים אחרי הרבה זמן בן אדם שלא נכנע לחברה. שיש לו אמירה רצינית, לא כמו כולם, שהוא עושה דברים לפי האמת ולא נכנע ללחץ חברתי.
היה לי חבר שהיה עומד באור אדום גם בשבת. צחקנו עליו, עברנו באדום וחיכינו לו בצד השני, לא הבנו אותו - אבל בסוף הערכנו אותו, על העקרונות שלו, ועל זה שהוא עמד בהם ולא נכנע ללחץ שלנו.
אם תאמר את מה שאתה חושב בקול רם לחבר'ה שלך, לא תצחק עליהם, אבל לא תתבייש בדעה שלך, תתגאה בה, תגיד אותה בקול רם - בסוף יעריכו אותך. תמשיך להיות עם החבר'ה, אל תתבדל, אבל אל תדבר עם בנות מעבר לדיבורים טכניים.

איסור נגיעה, בדיוק כמו צחוק, הוא אסור גם בגלל שהוא מדרדר לדברים אחרים, אבל גם בגלל שבו עצמו יש בעיה.
לנשק מישהיא כולם מבינים שזה בעייתי, כי זה ביטוי לקירבה, וקירבה היא רק עם האשה שלך, לשנים ארוכות ונעימות יחד.
כך גם נגיעה או צחוקים הם קירבה. קירבה יותר חלשה, אבל בכל זאת קירבה. לכן כדאי לשמור את כל המאגרים בשביל אשתך. לדודה אפשר להסביר, לומר בדיחה נחמדה, ולבקש מאמא שלך שתזהיר אותה מראש שאתה לא לוחץ יד.
הרב מרדכי אליהו כשביקר באנגליה לא לחץ את היד של מלכת אנגליה, למרות שהיא הושיטה לו את היד. אתה חושב שהיא כעסה? לא, היא דווקא העריכה את האומץ שלו. אני מכיר רב שהתורמת הכי גדולה של הישיבה שלו, אחת שבלעדיה הישיבה תתמוטט, הושיטה לו את היד. מה הוא עשה? הוא לא לחץ את היד, אבל באותו הרגע הוא שלח את היד לאגרטל שעל השולחן - ונתן לה פרח לתוך היד...
אתה מוזמן להעתיק את הטריק.

בהצלחה, וכל הכבוד על ההחלטה שלך. הלוואי עלי כזה אומץ, אל תישבר.
שמוליק