לא מתחברת לתפילה.

ב"ה


שלום לך,

ראשית, הכנות והנכונות להתמודד עם שאלות אמוניות הינה המפתח למציאת דרך ראויה ונכונה להתמודד עם הקשיים.
שנית, מקובלנו שכל מה שגורם ליסורי מצפון ולתחושות של חוסר שלווה ונוחות, מעיד על כך שמדובר בצורך קיומי, בהשתוקקות שטרם מצאה את הדרך לצאת אל הפועל, ויש לראות בכך ברכה גדולה.
שלישית, אני מבקש להעלות שאלה גדולה: מי אמר שצריכים להתחבר לתפילה? אני מבקש לבאר: על אף העובדה שאני מחפש בתפילה סוג של חיבור עמוק לתפילה ומחפש שיח עמוק ביני לבין האל, אני מבקש להאיר שתי נקודות: הראשונה, מי אמר שמטרת התפילה היא חיבור מן הסוכ הרגשי. מקורה של מצוות תהפילה לחלק מן הראשונים נלמד מן הפסוק "ולעבדו בכל לבבכם". משמעות הדברים היא שתפילה היא עבודה, ולא פשוט שהלב יהיה חלק מהדבר הזה. צריך לעבוד על זה. גם הכשלונות הם חלק מהעבודה. כמו בכל תחום בחיים. ההבנה הזו, שהתפילה היא עבודה שבלב, פירושו שצריך לעבוד על הלב שיהיה חלק מהתפילה.
פעמים, אוחזת אותי מידה רבה של תסכול לאור 'הצלחה חינוכית יתירה'. מחד - העמקנו את התודעה של החיבור בין האדם למצווה. אגב ההתקדמות הגדולה, 'שכחנו' שיש גם מימד של ביטול עצמי ועשיית רצונו של הי"ת גם אם לא חשים תחושות מרומומות.
רביעית, ר' חיים סולובייציק מגדיר שיש שתי כוונות בתפילה: האחת, היא כוונה כללית הנוגעת למהות התפילה וזו קיימת אצלך, והשניה נוגעת למילים ולחויה של התפילה הספיציפית הזו. דומה שזו הבנה חשובה, שעצם הצורך להתפלל הוא בכלל הכוונה הכללית של התפילה ויש בה ערך גדול.
על משקל זה, ניתן לומר שהתפילו הפרטיות מחברות יותר כי בהן את במרכז אבל לא בטוח שזו מטרת התפילה.

אכן, ניתן להעמיק גם בחשיבות החיבור לתפילה, אולם בחרתי להדגיש את הצד האחר של התפילה.


בהצלחה רבה,


שי

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה