שאלה
שלום לכבוד הרב
לא על מילים אלה תהיה גאוותי אך מכיוון שהנושא מציק לי בצורה בלתי רגילה מזה זמן רב אעלה אותם. אודה אינני יודע אם זו שאלה, רצון לשפוך את הדברים או הגיגים אך ננסה.
אינני בחור דתי אך אני שומר כשרות ושומר שבת.
בשנים האחרונות מדי יום אני משתדל לקרוא את פרקי היום בשבוע ובחודש ועוד מספר פרקים נוספים. ובשבת אני משתדל לקרוא תהילים מהתחלה ועד הסוף.
הבעיה היא שלא רק שזה נהיה טכני לפעמים זה פשוט סיוט. אני יכול ביום שבת לקום בשש לפתוח ספר תהילים ולסיים (עם הפסקות הכרחיות לאוכל וכיו"ב-אינני הולך לבית כנסת) ב17.00 סביר שזה נובע מתוך חשש שמא דילגתי על משהו.
יש לציין כי אין לי בעיה של כפייתיות אבל זה מציק לי אינני יודע אם זה מחשש נדר או מחשש אחר אך אלו הם פני הדברים. העליתי את הדברים בכתיבה רציפה ללא נסיון לערוך את הדברים שכן נסיון כזה היה מוביל למחיקתם.
סליחה על הדברים המוזרים כאן ותודה מראש על ההתייחסות.
שבת שלום
תשובה
שלום וברכה
לפי מה שאתה כותב – הגיע הזמן האחר. יש זמן שטוב לקרוא בו הרבה מספר תהילים. יש זמן שצריך להרפות. "אכול דבש הרבות – לא טוב". אם הדבר הפך לטכני ולסיוט – זה הזמן להפסיק.
אינני חושב שיש צורך בהתרת נדרים, כיוון שהמנהג הטוב שעשית לא נעשה כחובה, אולם כדאי לכלול אותה בהפרת נדרים כללית.
כל טוב