לא מוצאת את עצמי

שלום וברכה,
שאלתך נשלחה לשתי משיבות, ולהלן תשובותיהן:

[תשובה א]: שלום רבקה יקרה.
המון תקופות בחיים אנו חשים בלבול, במיוחד בתקופה קריטית כמו שאת נמצאת בה- מעבר מילדות לבגרות, מתיכון לשירות לאומי, ממסגרת מאוד מכוונת וצרה למסגרת שאת בוחרת.
הגיל הנפלא של בחירה, חיפוש ומציאה נושא בחובו גם בלבול ותחושת אובדן. כל הזמן "הזריקו" לך בכל המסגרות שהיית ערכים, מחשבות, רעיונות, חינוך וכעת את צריכה לאסוף את הכל ולעשות עיבוד במוח ולבחור, להחליט. וזה מאוד קשה. כל בחירה, כל החלטה נושאת בחובה עתיד לא ברור- כמו שסיפרת שמצאת שירות לאומי אבל לא ברור לך מה את אמורה לעשות, איך יהיה בדיוק...
כך זה "בחיים האמיתיים". ההבדלים כעת הם יותר מהותיים מאשר לבחור מגמה בבית הספר- יש להם השפעה ולכן צריך לברור היטב ולהחליט בקפדנות. זו פשרה של בגרות.
לי נשמע שיש לך המון מחשבה. אולי המחשבות מובילות אותך להמון דרכים וזה מבלבל אבל אדם שאין לו מחשבה לא היה מצליח בדיוק רב כל כך לתאר את הבלבול מרוב מחשבות :)
כשאת אומרת שאת "מעתיקה" מחברות הרשי לי לעדן קצת את דבריך ולומר שאת לומדת מהן ולוקחת מה שמתאים לך. כך אנו עושים בחיים לומדים מאנשים- זו מידה גדולה , ללמוד ולהפנים ולא לשקוט על השמרים. אשרי מי שלומד מכל אדם!
בקשר לבעיה האמונית- זו בעיה אמיתית, אני מסכימה איתך. את רוצה להתחזק- אבל נופלת. אין צדיק שלא יפול, רבקה. כולנו מנסים ומשתדלים ורוצים. אבל את טוענת שהקשר עם הקב"ה אבד- וזה כואב מאוד. אני רוצה להציע לך דרכים לחזק אותו כי זה כל כך חשוב, וגם כי זה מייסר אותך.
אני אציע לך כמה דרכים, אבל זכרי שאיננו מכירות כך שאולי חלקן לא מתאים לך. את תמיד מוזמנת לכתוב שוב, או להבהיר בטלפון בקו שלנו.
לכי לשיעורים. במסגרת השירות לאומי יש המון כאלה- לשמוע, לשאול, להבין. זה חלר ממציאת הדרך- למצוא לך מישהו שאת סומכת עליו (רב, רבנית, מורה, מדריכה) שאת חשה שאת יכולה לשאול, לספר, לבקר. זה דבר חשוב מאוד לתהליך החיפוש ומציאת הדרך.
אני מאוד מאמינה בדרך החיבה- חבבי על עצמך את התפילות, הברכות והאמונה. מצאי לך ניגונים, שירים, מסגרות תורניות אבל שתהני בהן.
דברי עם חברות. אני בטוחה שיש לך חברות שנאבקות בתוך עצמן באותן סוגיות ממש אבל גם להן קשה להוציא את זה החוצה ולדבר על זה, טכשתגלי שעוד אנשים נאבקים בזה ממש כמוך זה יקל עליך, גם להתלבט יחד ולמצוא יחד תשובות.
שקלת ללכת למדרשה? שנה של חיזוק, שאילת שאלות, לימוד- זה טוב מאוד עבור הנפש המתלבטת כשיש דמויות תורניות זמינות להיות שם עבורך.
אני מבקשת לומר לך בתגובה למשפט שלך : "אני רוצה למצוא את עצמי"- שאת ממש כאן, לא רחוק, רק קצת מבולבלת...
את רבקה! את ולא אחרת, על כל המשמעויות הנפלאות והמבלבלות של המילה!
את בטוחה שברגע שתתאקלמי במסגרת החדשה, תביני מה את אמורה לעשות, תמצאי לך תחביבים בסביבה שתעשי מחוץ למסגרת שעות השירות (מה את אוהבת? סריגה? קריאה? מלאכת יד? ועוד) תביני שהשד לא כל כך נורא. תמיד מעברים הם חלק מפחיד בחיים, אבל הם גם אתגר- התמודדי איתו בכבוד ובהצלחה!
אנחנו תמיד כאן.
שלומציון,
shlomtsionk@yahoo.com

[תשובה ב]:
שלום רב,
אני מאמינה בלב שלם שהיחידה שיכולה לעזור לך היא את!
אף אחד לא יכול לומר לך מה או מי [את]. אף אחד בעולם לא יכול להגדיר מי את ולו בתחום אחד בחיים, רק את יכולה לדעת מי את [באמת], רק את מכירה את עצמך בצורה הכי אמיתית שיש, [רק את] יודעת מה את אוהבת, מה את לא, ממה את חוששת בחייך, מה משמח אותך, מה מכעיס, מה מרגש אותך וכו'...

בעניין הקשר שלך עם אלוקים, אולי כאן אני קצת יכולה לעזור. אני יכולה ללא ספק לומר לך שהקשר שלך עם הקב"ה [אף פעם] לא אובד, הוא לנצח קיים ולנצח פתוח לתקשורת ושום דבר בעולם לא ישנה את זה!
ייתכן שבתקופה זו של חייך את לא מרגישה את הקרבה, או את הקשר עם הקב"ה אך אין זה אומר שהוא לא קיים, הקב"ה תמיד שם, (או אולי יותר נכון לומר: תמיד כאן) רק מחכה שנפנה אליו! הוא תמיד מקשיב ותמיד עוזר לנו, גם אם אנחנו לא בהכרח מרגישים/רואים את זה, העזרה שלו לנו היא לא לפי קנה המידה שלנו.
חשוב שתדעי ותזכרי שיש לך תמיד מישהו גדול לפנות אליו, בכל שעה, בכל עניין, ללא שום תנאי וזה הקב"ה, רק עליו אפשר באמת להישען ללא ספקות וחששות והוא בטוח יכול לעזור בכל עניין, והוא תמיד אוהב ותמיד כ"כ שמח על כל פעם שאנו פונים אליו!

רבקה, יש תקופות בחיינו שהן קצת מעורפלות, שדברים מסוימים לא ברורים לנו, שאנחנו לא ממש יודעים היכן אנו עומדים ולאן פנינו מועדות, אלו תקופות לא נעימות כי האדם מטבעו אוהב להימצא במצב של שליטה על חייו, חוסר בהירות, גם אם זמנית, מוציאים את האדם מתחושה של שליטה על חייו וזה קצת מלחיץ לפעמים...
אני מאמינה שזוהי תקופה וכמו כל תקופה היא ברת חלוף. מה שכן עד שהיא תחלוף תמיד יש כלים להתמודד! על מנת להחזיר לעצמך תחושה כלשהי של בהירות בחייך נסי להיזכר בדברים שכן ברורים לך, היאחזי כעת בתכונות הבסיסיות שמאפיינות אותך.
כך למשל אדם יהודי תמיד יודע להגדיר לעצמו מאין בא, לאן הוא הולך ולפני מי הוא עתיד ליתן דין וחשבון,
(את התשובות לשלושת השאלות הבסיסיות הללו אפשר למצוא בפרקי אבות, פרק ג'.) לפני הקב"ה אנחנו עתידים לעמוד ומכאן ברורה לנו מטרת חיינו והדרך להשגתה גם כן – דרך התורה! אם כן כאשר לאדם יש את הרקע שלו, את תכלית חייו ואת הדרך להשגתה, הוא יודע לקראת מה הוא הולך, יש לו סוג של שליטה על חייו!
נסי גם את להתחיל עם ההגדרות [הבסיסיות] שלך בעולם, כבחורה יהודית, אחר כך אפשר לעבור לרמה האישית יותר המאפיינת אותך בפרט כפי שהזכרתי לעיל, מה את אוהבת/לא אוהבת, מה מעציב/משמח אותך, אילו כישורים מיוחדים יש לך שמאפיינים במיוחד אותך כו'... –לא הכרחי למצוא תשובות לכל השאלות באופן מיידי, גם חיי היומיום "מסייעים" אט אט לחשוף את זהותנו, לשייך לעצמנו תכונות מסוימות או להיפך.
אני מאמינה שאחרי שתגדירי בינך לבין עצמך את ההגדרות האישיות עבורך, אפילו ברמה הכי בסיסית, יתבהרו לך בעזרת ה', תכונות אופי מסוימות שלא בהכרח היו ברורות לך קודם לכן.

[מעבר לכך -את לא צריכה הגדרות!] את בן אדם ולא מכונה שאפשר להגדיר בכמה משפטים, כך שהמשפט "אני רבקה ואני..."- צריך וכדאי שיישאר פתוח כי את הרבה מאוד דברים ומילים לא יכולות להגדיר משהו מיוחד ועצום כמו בן אדם שהוא עולם, ההגדרה היא מגבילה והעולם הוא גדול ומשתנה, כך הוא האדם, אל תגבילי את עצמך [להגדרות גדולות] שיאפיינו אותך! – ההגדרות [הבסיסיות] הן חלק קטן וחיוני עבור כולנו אבל מעבר לכך אני לא מאמינה שאדם, שהוא עולם שלם, יכול כולו להיכנס להגדרה מילולית כלשהי גדולה, היא תמיד תהיה רק חלק [מאוד קטן] ממנו כפי שהראינו לעיל ההגדרות שניתן להיעזר בהן אלו רק הבסיס והן לא מאפיינות אדם בכללותו.
רבקה יקרה, קחי איתך את מה שאת יכולה להיאחז בו, השתמשי בדברים הבסיסיים שאת יודעת על עצמך ומכאן תמשיכי הלאה, עם הזמן תראי, בעזרת ה', שאת מכירה את עצמך טוב יותר, שאת לא זקוקה להגדרות מעבר לאלו הבסיסיות איתן התחלת, תני לעצמך להשתנות, להתעצב, כל החיים שלנו הם דינאמיים, משתנים וכן גם הדעות שלנו (-אלו שאינן מבוססות עיקרון בד"כ) משתנות... זה בסדר, זה לגיטימי, כי העולם גם הוא דינאמי וכל יום או אפילו כל שעה מציבה בפנינו התרחשויות שונות שבהתאם להן אנו מעצבים את עצמנו, את הדעות שלנו.
זכרי, יש לך תמיד לאן לפנות, את תמיד יכולה לשאת תפילה לקב"ה שייתקן אותך בעצה טובה, שיכוון אותך ויסייע לך להכיר את עצמך טוב יותר, קשה לתאר עד כמה הקב"ה מאושר כשאנו פונים אליו!!!
תרגישי הכי נוח בעולם לפנות אליו בכל עניין, הוא היחיד שבאמת מכיר אותך ויכול לסייע לך בכל!
אני מאחלת לך מכל הלב, הרבה הצלחה בהמשך!
אבישג.
נ.ב. מצאתי באתר קישורים לשו"ת שייתכן ויוכלו לספק מענה נוסף עבורך... כדאי לעיין!


https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=65166 "חיפוש אחר עצמי"

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=38278 "איך למצוא את עצמנו בתוך כל הבלבולים"

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=66264 "איך לאהוב את עצמי"