לא מוצאת את מקומי

שלום
אני מקווה שאוכל לעזור, במגבלת הפרטים המאוד כלליים שכתבת במכתבך.
במצבך נראה שאת סובלת מאחת משתי בעיות: או שאת הולכת למקומות שאת לא בוחרת בהם, אלא מישהו אחר בוחר בשבילך (וזה יכול להיות הורים, חברות או כל דבר אחר), ואז את מתוסכלת וסובלת, או שאת מגלה פערים גדולים בין איך שאת רואה מקום לפני שאת בתוכו, לבין איך שהוא נראה לך מבפנים.
כיוון שאת עומדת בפני חופש מהמדרשה, בתקופת החגים, הייתי מנצל את הזמן הזה לבירור העניין.
את צריכה לשבת עם עצמך, או עם חברה קרובה ומבינה, ולבחון האם באמת בחרת בעצמך ומרצונך החופשי להיות היכן שאת.
אם לא – אולי זה באמת לא בשבילך, ואת צריכה למצוא את המקום שליבך חפץ בו (אפשר להתייעץ עם אישיות חינוכית שאת מעריכה במדרשה שלך). אם כן – את צריכה לבחון בדיוק מה מפריע לך, וכשתדעי את זה תוכלי לשוב ולהתייעץ עם מי שתרצי איך ניתן לתור את הבעיה.
זה חשוב וטוב שאת רוצה ללמוד. זה חלק חשוב ביותר בחיים, לבנות קישור של האישיות שלך לתורה, מתוך בחירה ולא מתוך הכרח כמו בבית הספר. אבל את לא וכולה ללמוד במקום שאת לא באמת רוצה. זה לא ישיג את מטרתו.
קחי לך זמן להירגע, אולי בחופשה הקרובה, אולי קצת לפניה ואולי קצת אחריה (אם תרגישי צורך). תחשבי בנחת ובהיגיון ותמקדי את הקושי ואת הבעיה לדבר מוגדר. כך אפשר לדון יותר טוב ולמצוא פיתרון.
מה להיות? – להיות בחורה שמחה, במקום אותו היא אוהבת.
מה ללמוד? – זה לא חשוב עכשיו. תורה זה חשוב אבל לא בלחץ, ולא מתוך כפייה (מבחוץ או מבפנים). את צריכה להיות רגועה יותר, וכך תוכלי לבחור בלב שקט.
אני מברך אותך שזכי למצוא את מקומך, ואת השמחה שלך, ואת השקט הנפשי שיעזור לך לבחור.
בהצלחה רבה מאוד,
דוד
davideinat@gmail.com