שאלה
שלום,
אני בזמן האחרון פשוט לא מצליחה להבין דברים שאני עושה... כאילו אני עושה אותם סתם כי כולם עושים, עד היום היה מאד ברור לי שאסור להסתובב עם בנים.. ושבנים זה תחום כ"כ רחוק ממני.. אבל סה"כ הם בני אדם בדיוק כמוני.. מה הבעיה שאני אדבר עם בנים? מה כל העיניין הזה סביב הדיבור ביננו.. אני לא אומרת נגיעה או משהו מעבר לסתם ידידות! פשוט להכיר אנשים.. למה צריך את ההפרדה הזאת? אם ה' באמת לא היה רוצה שיהיה לנו קשרים בין בנים ובנות חוץ מכזה עם בעלי הוא היה כותב את זה איפושהו בתורה לא?
זה מפריע לי כ"כ הרבה זמן... ואין לי את מי לשאול!
תודה רבה.
(אגב אני בת 15)
תשובה
שלום וברכה
זהו נושא ארוך שבקיצור רק אומר, שבוודאי שאין שום דבר נגד בנים או נגד בנות, אלא ההבנה שהקשר ביניהם, דווקא בגלל היופי שבו, צריך להישמר לזמן החתונה ולא 'להתבזבז' לפני. מטבעו של קשר רומנטי שהוא שואב מהאדם הרבה כוחות והכוחות הללו אמורים אצלך להישמר לבעלך בבוא העת.
באופן טבעי קשר בין בנים לבנות מתחיל אמנם בידידות אבל הרבה פעמים לא מסתיים כך ולכן חז"ל גזרו להרחיק גם בתחום הידידות.
אני ממליץ לך לקרוא את הספר 'חסד נעוריך' של הרב אבינר או לחלופין לפנות לאתר של 'חברים מקשיבים' שעוסקים רבות בנושא זה עם בני נוער
בהצלחה חגי