שאלה
שלום לכבוד הרב!
לפני שנה חברה שלי רצתה להכיר לי בחור,אך הוא היה בצבא דיברנו בטלפון ושנינו החלטנו שכשהוא בצבא זה לא שייך, עכשיו עברה שנה מאז ושוב חברה שלי מתקשרת כדי להציע את אותו בחור,כשהיא התקשרה היא אמרה שהוא רוצה לצאת,אחרי שהוא התקשר התברר לי שלא הוא יזם את השיחה לחברה שלי לנסות שנית,אלא הוא התקשר במקרה לאח של חברה שלי והאח אמר לו (גם הוא היה מעורב בשידוך)שינסה.. אני חשבתי שהוא אחרי שנה יזם ומתברר שלא כך היה,(ובמשך השנה אחרי שהשתחרר שאלו אותו שוב והוא לא רצה )וכשדברנו על זה הוא אמר לי "אני לא לחוץ" ו"חבר שלי נתן לי את המילה שלו בקשר לשידוך אז אני מנסה" האמת היא שזה קצת מבעס, כבוד הרב, נפגשנו פעמיים והבחור מוצא חן בעיני אך מה הרב חושב לגבי זה שהבחור לא לחוץ,זו פעם ראשונה שהוא יוצא עם בנות, פשוט אני כבר יצאתי עם בחורים, ואני מרגישה את הצורך הזה במישהו, ואני לא יודעת עם גם הוא,בזה שהוא אומר שהוא לא לחוץ..וחבל לי לצאת איתו כמה פעמים והוא ימצא חן בעיני ממש ואז הוא יגיד לי שהוא לא בנוי פתאום לקשר,, זה בכלל לא משהו שאני מדברת איתו על בחורים זה אמור להיות אמור מאליו שהבחור רוצה..וכמובן ששאלתי אותו אם זה משהו שהוא רוצה והוא אמר שכן,,אבל אני לא יודעת עד כמה..
מה עליי לעשות כבוד הרב? האם זה שייך לומר לבחור שכשירגיש את הצורך בזה אז נפגש ?
מחכה לתשובה
תשובה
ב"ה
שלום.
החששות שלך הם טיבעיים ונורמאליים.
אבל זה טבעו של עולם.
ולכן כדאי לך להפגש איתו ולבדוק מזווית הראיה שלך האם הוא יכול להתאים לך.
אל תתיחסי לכל מיני אמירות שנאמרות "בסתם" .אלא תבדקי בעצמיך ותתמודדי עם המציאות שבה את נתונה.
שום דבר לא ברור מאליו ויש צורך לשוחח ולדבר ולברר בכנות נקודות חשובות .
ממה שכתבת אני מבין שעוד אנשים מעורבים בזה וכדאי לך מאוד לנסות ולבודד אותם מהפגישות שלך.
זה לא אומר שאת לא יכולה לשתף אחרים אבל תדעי לשים את הגבול במקום שצריך.
בהצלחה,
עוזיאל
.