לא יותר פשוט שלא היינו נבראים?

שלום,
שאלת שאלה נהדרת. הרבה פעמים אומרים סיסמאות וכשמתחילים לחשוב עליהם פתאום מגלים שיש בהן סתירה פנימית... איזה טעם יש ליצור דבר מקולקל מלכתחילה, וזאת במטרה שאותו דבר יתקן את הקלקולים? לא יותר פשוט לברוא אותו ישר מושלם, או לחילופין לא לברוא אותו בכלל, כמו שהצעת את?
ובאמת אני מסכים איתך שהאמירה שנבראנו כדי לתקן את עצמנו אינה מדוייקת ואינה יכולה להיות מדוייקת מהסיבה שכתבת את. הרמח"ל במסילת ישרים כותב שהאדם נברא כדי להיטיב עמו. חלק ההטבה היא האפשרות שניתנת לאדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה ועשיה, ומכאן בא המונח ´תיקון´. האדם אינו פסיבי כמו שאר הבריאה אלא יש לו יכולת ליצור, לקדם ולתקן.
ביחס לכך ניתן לומר שעצם העמל והעבודה הן העיקר. לא רק התוצאה אלא גם המעשה. אמרו חכמים "נוח לו לאדם בקב שלו מתשעה קבין של חבירו", ומפרש רש"י שהסיבה לכך היא "לפי שעמל בהם". אדם שעמל על דבר מרגיש שאותו דבר הוא חלק ממנו והוא הרבה יותר מקושר אליו. הסיפוק הרוחני של אדם מדבר שהוא עצמו עבד עליו הינו גדול מאוד.
ועוד, כשאנו אומרים ´לתקן´ הכוונה אינה רק לתיקון דברים שאינם מושלמים, אלא גם להתקדמות מתמדת. תמיד יש מקום לעלות עוד ועוד. יש אינסוף מדרגות בקרבת ה´, ותמיד אדם יכול לעלות עוד ועוד.
קיצרתי למרות שהיה ראוי להאריך רבות, הנושא באמת מרתק והייתי שמח לברר אותו בעצמי עוד וגם לכתוב עליו אבל "מה שהלב חושק הפנאי עושק"...
שבת שלום,
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il