שאלה
אני כיום בכיתה י"א בישיבה מצוינת
הסיפור שלי הוא ככה:
מכיתה ט אני בקושי לומד מקצועות חול
ולמדתי קצת קודש כי הייתי חייב(ניסיתי לעבור לישיבה אחרת אבל זה לא היסתדר לי)
בכיתה י התחלתי קצת יותר לחפש את עצמי
והתחלתי לעבוד בחקלאות למרות שבישיבה שאני לומד הם לא ממש בקטע הזה.
היתי קם בבוקר בשעה 9:00בערך מתפלל(כי היתי חייב)
והיתי עובד עד הצהריים(בהתנדבות)
ומשעה 2 לא היה לי מה לעשות אז עשיתי דברים שצצו לי בראש.
ככה זה היה עד אמצע השישית עד שהמחנך שלי
לא הסכים לזה אז היתי צריך להיכנס לשיעורים של הבוקר (כלומר הגמרא שאני לא יותר מידי מסתדר איתה)
היתי יושב בשיעור משתעמם ומחכה עד שהשיעור היה ניגמר.
ואז הגיע פסח ניגמר החופש, והתחילו הבגרויות
לא למדתי יותר מידי ,הצלחתי בחלק מהם וחלק נכשלתי
בחופש הפסקתי להיתפלל היתי קם בבוקר ב 9/10
והיתי משתעמם רוב היום, היתי גולש באינטרנט(ההורים שלי לא היו יודעים שהיתי גולש, ולא מתפלל)
משחק במחשב והולך לישון,
עד חודש ליפני הפינוי מגוש קטיף
הלכתי לגוש והיתי שם עד הפינוי אצל חברים
ואז סוף החופש הלכתי לבלות עם חברים את השבועיים שנישארו.
התחילו הלימודים ואז באמת התחלתי לחשוב למה בעצם אני בישיבה?????
ופתאום צץ לי רעיון לעבור לתיכון ערב ולעבוד כל היום
אמרתי את זה למחנך שלי והוא אמר לי שבאמת אני לא מסתדר בישיבה אז כדאי לי לעבור אבל לא לשם למיסגרת חילונית.
הלכתי לאבא שלי(שהוא רב) ואמרתי לא את התוכנית שלי את זה שאני כבר לא מתפלל ואני לא מרגיש קשור לדת אז לא לא משנה אם אני יעבור לשם כי בכל זאת אני לא דתי(חוצמיזה שיש לי כיפה על הראש)
הוא לא כל כך הסכים והוא אמר לי לבדוק ישיבה הלכתי לבדוק אבל לא זה מה שחיפשתי
אני היתעקשתי על התיכון אין לי מושג למה אבל לא רציתי לותר הרגשתי שאני חייב לעשות את זה מהר ליפני שאני יפספס את זה,
ההורים שלי עדין היתעקשו שאני לא ילך לשם
הם טענו שזה לא מסגרת ושאני יתפרק ועוד כל מיני תירוצים
אבא שלי ניסה לדבר עם כל מיני אנשים שישפיעו עלי וזה לא עזר הוא הלך לראש ישיבה שלי וגם זה לא עזר
אבל אז התחלתי לחשוב טיפה יותר על הקטע הזה של לצער את ההורים שלי ולא הכי רציתי את זה
ואז בשבת האחרונה לקחתי בקביעות את העלונים התחלתי לקרא את העלון "כיפה"
והיה שם שאלה שבערך היתה כמו שלי ואמרתי לעצמי שזה סימן משמים ולא כדא
תשובה
שלום שמואל,
ממש סליחה על העיכוב- שאלה כ"כ חשובה ראויה למענה מהיר
העומס לפעמים קצת גדול
קודם כל אני מאחל לך שנה טובה ומתוקה ומתוך קצת לדבר אתך על המשמעות של המילה טוב.
בדרך הלצה נוהגים לומר כי יש מקום אחד בתנ"ך שמשה לא אמר אמת ואילו אנחנו אומרים אמת- בסיום פרשת ציצית אנחנו אומרים ה´ אלוקיכם ומוסיפים "אמת".
כשאנו אומרים שה´ אמת אנו מבטאים בכך כעין מחויבות למערכת, אנו רואים בקב"ה אדון לעולם שקבע כללים שרירותם ועלינו כפרטים להשתלב בתוכם. ציור כזה של ה´ כמלך הכופה את המציאות מכבה במידה רבה את היכולת ליצור דו- שיח עם ה´. כביכול כל ההשגחה הפרטית, תחושת הייחודיות אובדת בתוך מערכת חוקים שנועדו בעיקר לתועלת הציבור. כאן ה´ מתגלה כשופט עליון ופונים אליו בשם "אלוהים".
אבל ה´ הוא גם אבא, " אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו". ה´ מכיר אותנו ו"הוא ידע יצרינו" ואף יותר מכך "בכל צרתם לו צר". אבא מחנך כל ילד לפי דרכו המיוחדת ומסוגל להבחין בהבדלי האופי השונים, מתוך כך הוא גם מצפה מכל אחד מאתנו לצורה אחרת של התייחסות ופניה אליו. למעשה עצם העובדה שיש לכל אחד אופי המיוחד אך ורק לו, מעיד על כך שאין המגמה הנדרשת ממנו בדיוק כפי הנדרש מחברו. כאן יש גם לה´ שם מיוחד שם הוי"ה, היה הווה יהיה, שם המעניק חיים לכל המציאות.
פעמים רבות מערכת החינוך שלנו חוטאת בנוקשות של כללים ולא מדריכה ברמת הפרט. אפילו במקומות בהם נותנים חופש הוא ניתן מתוך תקווה שהחרות תיתן פורקן להתמרמרות ומתוך כך יוכל החניך לשוב לעול המסגרת- הכוונה אישית כמעט ואין!
להערכתי הרצון שלך לעבור לתיכון נובע מחיכוך במערכת ולא מתוך חוסר אמונה בה´. ההתרופפות בשמירת המצוות נובעת מהזיהוי של ה´ כחלק מהמערכת, בלא פנייה ובלא יחס אישי- וה´ ממש לא כזה, הוא גם בצד שלך!
הטוב ביותר לדעתי הוא להעיז ולהאמין בעצמך.
לברר היטב מדוע המערכת כ"כ מעיקה, מתי התחילה תחושה זו וכן הלאה
אח"כ ובעזרת המסקנות של שלב א´, נחפש ביחד כיוון מתאים להמשך הדרך
אתה מיוחד מאד, אבל לא בודד וביחד נגלה לאן כדאי להתחבר
שמור איתי על קשר או דרך האתר
או:
eyfy@walla.com
או ... (מספר הטלפון נשלח אישית לשואל)
שנה טובה ממש!
אליהו.