שאלה
ניסיתי להתקבל לאולפנה ולא התקבלתי.
ערערתי אבל האולפנה שרציתי ללכת אליה לא הסכימה בשום אופן לקבל אותי.
כל החברות שלי עוזבות את האולפנה בה אני לומת בה עכשיו, רובן לאולפנה שלא התקבלתי אליה.
זה גרם לי לכעוס על הקב"ה, ועכשיו אני כועסתת על עצמי. אני גם לא מבינה בשביל מה הייתי צריכה לערער כך לאולפנה ולהתפלל שאני אתקבל אליה אם גם ככה הכל נחתם בראש השנה ויום כיפור, ומה שאני לא יעשה לא ישנה את זה?
תשובה
בס"ד
שלום לך יקרה!
הבאת כאן מקרה שכולנו חווים, מצב של רצון עז להתקבל למקום מסויים או לעשות דבר מסויים, אך לצערנו הדבר לא יוצא לפועל כפי שאנו רוצים.
זהו מצב מתסכל ומעצבן שאנו ממש חשים מועקה בנידון.
זוהי הסתכלות אחת על הדברים.
ישנה הסתכלות אחרת אותה כולנו צריכים ללמוד, ועליה אנו צריכים להישען..
בכלל בחיינו אנו נחווה אין ספור פעמים כשלונות, חוסר מענה לדברים שכה רצינו, תשובות שליליות וכן הלאה,עלינו לדעת כי התשובה השלילית שמבחינתנו היאלא הרצויה, בעצם יכולה לעשות לנו רק טוב.
אנו חייבים להיות בעלי עיניים אמוניות ורחבות יותר כדי לדעת שכל מה שקורה הוא קורה בגלל סיבה מסויימת.
אין שום דבר בעולמנו שקורה סתם כך. הכל מכוון מלמעלה.
גם במכתבך הראת כי את מודעת כי הכל מכוון רק שאת עצובה מכך שמה שרצית לא יצא לפועל.
אין ספק כי זה מעצבן, אך כנראה שהמקום בו את צריכה לעצב את אישיותך ולהתחנך בו-זו לא האולפנא שרצית להתקבל אליה. כנראה עלייך להיות במקום אחר, בלי כל חברותייך כדי שאישיותך תצא ותקרין מעצמה כלפי חוץ.
אתן לך דוגמא על חברה שלי.
היא מאוד רצתה להתקבל גם לאולפנא מסויימת. היא הייתה בטוחה כי האולפנא הספציפית הזו היא זו שתהיה הכי טובה בשבילה.האולפנא גם הייתה מחוץ לעיר מגורנו, וזה בדיוק מה שהיינו צריכות כדי לקבל קצת משהו אחר ממה שהורגלנו עד כה כדי להתחזק יותר ולהתעצב בצורה משמעותית הרבה יותר.
יצא שהיא לא התקבלה לאולפנא ההיא, והייתה מאוד מתוסכלת במיוחד עקב כך שאנו רצינו ללמוד יחד באותה האולפנא, ואני חברתה הטובה הייתי באולפנא הזו כבר.
היא נאלצה להישאר באולפנא במקום מגורנו.
אני זוכרת שכשדיברנו על כך לאחר 4 שנים באולפנא, ראינו בברור עד כמה היא פרחה באולפנא שהייתה בה. עד כמה אישיותה פרחה ובאה לידי ביטוי. דווקא מעצם היותה באולפנא הזו גרמה לכך שהיא תתחזק מאוד מהבחינה דתית ותהיה ממש מודל לחיקוי לשאר חברותיה.
ברור לנו כי אם היא הייתה מגיעה לאולפנא בה אני למדתי- היא לא הייתה מצליחה לפרוח ולקבל כ"כ הרבה כמו באולפנא אליה הלכה. למה?כי לכל אחד יש אישיות משלו, וכל אחד צריך להתחנך בצורה המתאימה לו.
לי, ב"ה האולפנא שאני הלכתי אליה הייתה מתאימה בול לאישיות שלי כדי שאני אעצב אותה בצורה הטובה ביותר ואתחזק מעצם היותי שם. בשבילה, אם היא הייתה מגיעה לאולפנא שלי היא הייתה דועכת כי לא היה לה ביטוי משלה באולפנא הספציפית שלי שלא מתאימה לאופי שלה.
מכל הנ"ל, ניתן ללמוד כי פעמים בחיים שאנו מקבלים תשובה שלילית שמבחינתנו היא מאוד צורבת וכואבת, אבל עלינו לזכור כי הקב"ה רוצה רק טוב בשבילנו ומכוון אותנו בצורה כ"כ נכונה וטובה-שגם אם לעיתים זה לא נראה, את לא יודעת איך יתגלגלו הדברים ומה יצא בסופו של דבר מכל דבר.
עלייך רק להאמין ולבטוח בהקב"ה שכל מה שהוא עושה זה לטובה!!לטובה בשבילך!!
ברצוני להוסיף דבר אחד, אין לך מה לכעוס גם על עצמך. קורה שלפעמים בגלל שציפינו רבות למשהו והוא לא התממש, יש בנו סוג של כעס. אבל הוא יכול לעבור מהר כמו שהוא הגיע אם נעבוד על עצמינו ועל הסתכלותינו על דברים פחות טובים שקורים לנו ונסתכל על חצי הכוס המלאה..
בנוסף, את יכולה להתחזק מהמקרה הזה באמונתך ובבטחונך בהקב"ה,וכבר הפקת המון מהסירוב.
אני מאחלת לך ב"הצלחה רבה בכל אשר תפני.
בטוחה אני כי הקב"ה מכוון אותך למקום הטוב ביותר בעבורך שם תהיי שליחה ותעצבי את עצמך בצורה הטובה ביותר בעבורך.
אני כאן בשבילך תמיד לכל שאלה, הבהרה, תגובה וממש כל דבר:)
רבקה rivkab@shoresh.org.il