לא הולך לי עם דתיות

בעזה"י

שלום לך,

החיים הם ךא שטויות. החיים הם איך אתה לוקח אותם ואיך אתה בוחר להסתכל עליהם ולי נראה שאתה דווקא מסתכל עליהם ברצינות ושהם מטרידים אותך (וזה לאו דווקא רע...)
ומרפי לאו דווקא צוחק מלמעלה (הוא בסך הכל בן 83...)

קודם כל נקודת פתיחה.
דבר ראשון שאתה צריך לעשות- זה להגדיר לעצמך מה אתה רוצה ומה אתה מחפש.
לרוב האנשים לא לגמרי ברור מה בדיוק הם רוצים אבל הם מתבאסים כשהם לא מקבלים אותו...
אתה מגדיר עצמך כדתי (ולא דתי-לייט) - ואתה שלם עם זה. מצויין. אז יש דברים שעושים ויש דברים שלא.
כבר צמצמת חלק מנקודות הבילבול.

לעצם העניין,
נראה לי שלבנות מהציבור הדתי קשה יותר להפתח עם בנים. וגם זה משום שכמוך גם הן קיבלו חינוך מעולה שחלק ממנו כלל את הסכנות שבערבוב לא מבוקר של בנים ובנות. לכן רק טבעי שיהיה להן יותר קשה להפתח לידך מאשר לבנות שאינן דתיות.
אז מה עושים?
נאזרים בסבלנות (הנה הזדמנות לעבוד על מידת הסבלנות). בחורה צריכה להרגיש שאתה יציב ושהיא יכולה לסמוך עליך לפני שהיא מוכנה להפתח אליך.
אם תעבור את המשוכה הזו- תגלה שיש לך כימיה מצוינת גם עם בנות דתיות (ואולי אפילו טובה יותר לאור הרקע המשותף ותחומי העניין המשותפים).

בכלליות.
כשתשתחרר בעז"ה ובשעה טובה, ועם כל כמה שאני מאחל לך שחרור קל ונעים, תצטרך להתחיל לסלול לעצמך דרך בחיים. להתחיל לבחור ולעצב את אורח החיים שלך. מצד אחד, בניגוד לצבא, אתה האדון לעצמך ואתה מחליט- וזה חופש נהדר ומצד שני, זה מבלבל ומסובך.
קודם כל אסור להתייאש!
דבר שני, תחליט מה אתה רוצה מעצמך בגדול.
דבר שלישי, תחליט איך פחות או יותר אתה משיג את זה.
תזכור שיש דברים שהם "מחוץ לגבול" (מבחינה הלכתית, מוסרית או אישית) והם לא אופציה.נקודה.
ושעדיין יש לך הרבה מרחב תמרון כדי למצא את עצמך.

אני מבטיח(!) לך,
שאם תחפש באמת ולב טהור- תמצא!
את עצמך ואת דרכך
את אשתך המיועדת לך (אפילו אם היא דתיה...)
ואת ה' יתברך.

ישמח לב מבקשי ה'

בברכה,
אור
צוות ישיבת צפת
or.tzfat@gmail.com