שאלה
בס"ד
כידוע לפני תקופת בית שני הכתב הנפוץ היה הכתב העברי העתיק הנקרא גם כתב רעץ לאחר שיבת ציון תיקן עזרא הסופר את כתב האשורית שהוא הכתב שאותו אנחנו מכירים היום בגמרא רשום פעם
שהכתב האשורי הוא הכתב שניתן בהר סיני "מנצפ"ך צופים אמרום"
ואז הגמרא מסתייגת ואומרת שהאותיות הללו ניתנו בהר סיני ועוד העובדה שהלוחות היו כתובים בכתב האשורי "מ' וס' שבלוחות בנס היו עומדים"
אבל פעמים רשום בגמרא שהתורה ניתנה תחילה בכתב עברי עתיק ובלשון הקודש ואחר כך ניתנה בכתב אשורי ובארמית בתקופת עזרא הסופר "אמר מר זוטרא, ואיתימא מר עוקבא: בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי (=הכתב הקדום) ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית (=הכתב המרובע) ולשון ארמי."
עוד נאמר שהכתב האשורי הוא הכתב הקדוש והכתב העברי העתיק
הוא הכתב הרגיל...אז מה פה בעצם קדוש?...והאם הכתב המרובע האשורי ניתן בהר סיני? אם לא למה הוא נחשב קדוש?
ואם אפשר להרחיב בנושא עוד קצת זה יועיל מאד !
תודה מראש
תשובה
שלום לך
עיין ב'תורה שלמה' מהרב מ. מ. כשר - כרך כט בנספחים -
שם הוא מקיף את הענין
בברכה ובהצלחה דוד לוי