כשר לפסח

שלום
המשאיר חמץ בביתו מבטל מצוות עשה של השבתת החמץ שנאמר (שמות יב, טו): "שבעת ימים מצות תאכלו, אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם".ועובר על שני לאווים 1.בל יראה שנאמר (שמות יג, ז): "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". 2. ובל ימצא שנאמר (שמות יב, יט): "שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם".
מן הסתם יש תחליפים אינני בקיא בחברות.

ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אלעזר מלמד שליט"א ועיין בספר באתר ישיבה http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=628
בברכה אייל משה


- ארבע מצוות באיסור חמץ
ארבע מצוות מהתורה עוסקות באיסור חמץ בפסח, שלושה לאוין ומצוות עשה אחת:
הראשונה האיסור לאכול חמץ, שנאמר (שמות יג, ג): "ולא יאכל חמץ", ולמדו חכמים שבכלל האיסור לאכול חמץ בפסח כלול גם האיסור להנות מהחמץ. ועוד נאמר (שמות יב, כ): "כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות", ומכאן למדו שלא רק דבר שהחמיץ מחמת עצמו אסור אלא אף אם החמיץ מחמת דבר אחר - אסור באכילה בפסח. עוד צריך לציין, כי חומרה מיוחדת החמירה התורה באיסור אכילת חמץ, שכמעט כל איסורי אכילה עונשם מלקות, ואילו עונשו של האוכל חמץ בפסח - כרת, היינו מיתה בידי שמיים, שנאמר (שמות יב, טו): "כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל, מיום הראשון עד יום השביעי".

האיסור השני - שלא ימצא חמץ ברשותנו, שנאמר (שמות יב, יט): "שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם", שאור הוא השמרים שעל ידם מחמיצים את הבצק, אך אין הכוונה לאסור כאן רק שאור אלא גם חמץ אסור שימצא ברשותנו בפסח.
האיסור השלישי - שלא יראה חמץ ברשותנו, שנאמר (שמות יג, ז): "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". בשני איסורים אלו עובר רק מי שנמצא ברשותו בפסח חמץ בנפח של שיעור כזית לכל הפחות, אבל אם נשאר ברשותו חמץ שנפחו קטן מכזית, אין עוברים עליו בבל יראה ובל ימצא.
מצווה רביעית, והיא מצוות עשה, להשבית את החמץ ואת השאור לקראת הפסח, שנאמר (שמות יב, טו): "שבעת ימים מצות תאכלו, אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם".