כשרות עכו"ם וחילונים

שלום

בפשטות, דין חילוני שמחלל שבת בפרהסיא, גם ליד אדם גדול, ואינו בוש- הרי הוא כגוי לכל דבר שבקדושה ובכשרות. וכן נפסק בשו"ע, והוא דינא דגמרא במס' חולין.
אלא שיש מחלוקת אחרונים לגבי סיבת פסול המחלל שבת בפרהסיא, האם הוא סימן או סיבה. דהיינו האם זה גילוי מילתא שעולמו האמוני עקום כולו וממילא אי אפשר לסמוך עליו לשום דבר, או שגם אם עולמו ישר וודאי אפשר לסמוך עליו, עדיין אסור לאכול מבישוליו מצד חומרת חילול שבת עצמה.
למעשה מחלוקת עקרונית זו משליכה על היתר אכילה מחליבת מחלל שבת במצב של 'מירתת' כגון במחלבה ידועה עם פיקוח, או שהוא אדם ישר. שיש צד לומר שבשל חילול השבת הוא פסול עקרונית, ויש צד לומר שאם הוא ישר אין החילול שבת פוסלו (ולגבי גזירת חתנות באיסורים מסויימים- החת"ס כתב שלא חוששים לזה במחלל שבת בפרהסיא).
למעשה יש להמנע מלאכול מבישולי חילונים בפרהסיא ולהכעיס, דהיינו אנשים שמורדים בד'. ודעת הש"ך שגם מחלל שבת לתאבון בפרהסיא פסול, ולכן יש להשתדל להמנע גם ממאכליהם, אך אם יש דוחק ניתן לאכול מחילוני שאינו מחלל שבת להכעיס, גם אם הוא מחלל בפרהסיא. וכך הקלו חלק מהאחרונים.
אך אם הוא מחלל רק בביתו ובוש לחלל בפני גדולים, אין לו דין מחלל שבת בפרהסיא ומותר לאכול מבישוליו.

כמובן יש דין בפני עצמו של איסור שתיית חלב שנחלב בשבת, וגם ביטולו ברוב אינו לכתחילה. אך כאן אנו דנים בחלב שנחלב בחול, ע"י מחלל שבת בפרהסיא.

לעניין יין- יש איסור לשתות יין פתוח שמוזג אותו חילוני, מצד סתם יינם (לא מצד יין נסך). ואם היין מבושל או מפוסטר- מותר.

כשיש השגחה- ראוי ששומר שבת יעשה חלק בבישול, ואם רק חילוני, יש מקלים לאכול כשיש השגחה.

כל טוב