שאלה
שלום כבוד הרב,
אני דתי וגדלתי כדתי מגיל אפס. ברוך ה', אני משתדל לעשות רצון בוראי ולהתחזק בעבודתו יום יום, ואף למדתי בישיבות.
הבעיה היא עם הורי. בעוד שאבי יכול להחשב דתי או 'מזרוחניק', על אמי איני יכול לומר שהיא דתיה כיוון שאינה שומרת מצוות. בין היתר הדבר בא לידי ביטוי בחילול שבת ממש ובאי שמירת מצוות באופן כללי. הכל חוץ מכשרות, בנושא זה אימי כן שומרת, לפחות לדבריה, אבל שומרת רק על הדברים שנראים לה חשובים ולא "מהמאה השש-עשרה".
הבעיה שאני לא יודע כמה אפשר ומותר לסמוך עליה. במשך השנים די הדחקתי את הנושא ואכלתי בבית למרות שהרגשתי שהכל אני אוכל בדיעבד. התרחקתי מלימוד ההלכות הנוגעות לכשרות בעיקר כדי שלא אצטרך להתקל בבעיות בבית. וככה התעלמתי מהבעיתיות במשך השנים.
בימים אלה אני נפגש עם מי שבעזרת ה' תהיה ארוסתי בקרוב שמקפידה מאד בנושא כשרות. חשתי לא בנוח להביאה לבית הורי ולתת לה לאכול את האוכל שם. הרגשתי שזה כמו להאכיל אותה נבלות וטרפות למרות שאני אוכל כבר הרבה שנים ככה. סיפרתי לה את העניין וככה התעורר בי הצורך לברר את הנושא באמת.
ממש הזנחתי את כל ההלכות הקשורות לכשרות ולכן אני לא ממש בטוח על מה צריך להקפיד ואיך אמור להראות מטבח כשר, עברתי ברפרוף על הלכות שונות ומצאתי כמה נושאים:
תולעים - אין שום הקפדה, לא גוש-קטיף ולא בדיקה של העלים. כבר זמן רב שאיני אוכל חסה וכרוב בבית אבל הבנתי שיש עוד דברים שאי אפשר לאכול ככה.
תרומות ומעשרות - אין שום הקפדה, אבל למיטב הבנתי כל מה שקונים ברשתות השיווק ובמכולות אמור להיות בסדר מהבחינה הזו
כשרות הבשר - זה כן חשוב לה, וגם אני מניח שכל מה שקונים ברשתות אמור להיות בסדר מהבחינה הזו
בשר בחלב - יש הקפדה. יש תנור אחד שלמיטב ידיעתי אפשר להשתמש בו בהפרש של עשרים וארבע שעות לבשר וחלב. אני יודע שאמי כן מחכה אבל אני לא בטוח עד כמה אני יכול לסמוך עליה שבאמת תחכה כל פעם עשרים וארבע שעות אם בדיוק יש פשטידה שצריך להכניס..
טבילת כלים - אין הקפדה. אני אמנם יודע שחלק מהכלים בבית טבולים, אבל בודאי לא כולם.
אני מניח שיש עוד הלכות רבות שאינני זוכר כרגע אך השאלה היא עקרונית - איני רוצה לנתק כשר עם הורי ולא רוצה לומר להם שאי אפשר לאכול אצלם כי הכל טרף, אך מאידך חשוב לי מאד לאכול כשר. אני מקווה שבבית שאקים המטבח יהיה יותר מסתם כשר וזה אומר שאנ
תשובה
שלום רב,
אל תגזים, אומנם אמך סוברת שאלו הלכות מהמאה השש עשרה, אתה צריך לתקן אותה, כי ההלכות הללו מהמאה החמש עשרה לפני הספירה.
ועכשו ברצינות, בהרבה משפחות יש בעיות כשרות, או מחוסר ידע, או מחוסר רצון.
תאמר לאמך כי יש דברים שבהם אי אפשר לסמוך על אמך.
למשל בהלכות תולעים, הרי שירקות ללא תולעים, לפחות בירק לתיבול, אתה חייב לדרוש זאת, בנועם ובבהירות, לומר כי לא תוכל לאכול. אמא רוצה שבנה יאכל אצלה.
תנור, יכולה להיות בעיה, כי צריך להכשיר התנור בין בשר לחלב. ורצוי לכות את המאכלים, במיוחד אם יש נוזלים. לא חייבים לאכול אוכל מהתנור, אם היא תשים לב, פשוט תאמר לה, כי אתה לא רוצה לכפות עליה, אבל ההלכה אומרת אחרת.
אם היתה תקלה חד פעמית אין זה אוסר את האוכל לעולמים, וניתן לאכול שוב.
לגבי יין לקידוש, יש להשתדל להשתמש ביין מבושל.
אין להכריח לבול כלים, וניתן לאכול במקרה כזה בכלים לא טבולים.
אם מתפתח עימות, על אשתך לעתיד לא להתערב כלל ולהיות פסיבית. אסור לה לתפוס צד. את הבעיה אתה פותר עם ההורים שלך, אותך הם לא יזרקו מהבית אם תעצבן , אותה כן.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.