שאלה
שלום כבוד הרב!
רציתי לדעת מהן "גבולות הגזרה" לשמירת כשרות אצל אחרים- מה לאכול ומה לא לאכול? האם יש הבדל בין משפחה המוחזקת כדתית לבין משפחה מסורתית? בין חברים למשפחה? בין מאכלים מבושלים/ אכילה בחד פעמי וכד'.
אשמח לתשובה מפורטת למקרים השונים.
תשובה
בעזה"י
שלום,
אנסה לפרט את המקרים ככל שאוכל אך יש לבדוק כל מקרה לגופו לפי הכללים:
א. חז"ל קבעו כי עד אחד נאמן באיסורין- המשמעות היא שאם אדם אמין מעיד כי מאכל מסוים הוא כשר- הרי שמאמינים לו. הלכה זו איננה נכונה במקרה שלאותו אדם יש אינטרס ואפרט:
1. אם יש אינטרס כלכלי- מוכר בחנות/מסעדה (אפילו חובש כיפה) שאומר לך שכשר אצלו אבל אין לו תעודת כשרות כי... - אין להאמין לו, יש לו אינטרס כלכלי למכור.
2. אדם שניכר עליו שאיננו בקי ולא מקפיד על כשרות אבל מנסה לשכנע אותך שזה כשר מתוך נחמדות והכנסת אורחים- זה יפה מצידו, אך איננו נאמן (ועיין גם בסעיף הבא).
ב. מי שניכר עליו שאיננו מקבל עליו כל עול תורה ומצוות (כגון מסורתי) יש חשש לאכול אצלו משום שיש חשש של בישול בכלי שבת וכו'.
מסורתי שמקפידים מאד מאד על כשרות בבית כי זה חשוב להם עצמם- אפשר לסמוך עליהם.
ג. מי שמנהל אורח חיים לא דתי אבל שומר כשרות בשביל קרובי משפחה או חברים- מרן רה"י אמר לי שאין לסמוך על זה הן משום שלא תמיד הוא בקי בפרטים אבל בעיקר מפני שזה לא חשוב ממש לו ( או למשפחה שלו) ועל כן יש חשש בכשרות (לדוגמא שמא הילדים ערבו פעם בשר בחלב בסיר והטריפו אותו וכדו')
ובכל מקרה - להזהר לא להעליב ולא לפגוע, במיוחד שיש אנשים שמתאמצים מאד ויעלבו אם תאמר להם שלא כשר אצלם.
לכן לגייס הרבה טאקט מחד והברה עז ונחישות מאידך.
קפה או תה שהמים הורתחו בקומקום ונעשה בכוסות פלסטיק- אין בעיה לשתות (כוסות זכוכית עלולה להיות בעיה שלא הוטבלו) וכן מאפים קנויים או אוכל כשר קנוי אפשר לאכול (בכלים חד פעמיים)
להתעקש בעדינות.
ומעל הכל- החכם עיניו בראשו- הסתכל במשפחה, עד כמה חשוב לה שיהיה כשר, כמה היא מקפידה, האם יש חשש שעלול היה להווצר מקרה, האם יודעים וכדו'
ואם יש חשש- פשוט להכריז לעצמך לא כשר !!!!
ולא לאכול.
יאכלו ענוים וישבעו
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם