שאלה
לפני מספר ימים פגשתי מאבטח אוטובוסים במרכז העיר, דיברנו כמה דקות ואז הגיעו חברים שלו עם בקבוק שתיה, הוא הציע גם לי: "תעשה ברכה", אמרתי לו: אז גם אתה עושה, הוא הסכים, שאלתי אותו אם הוא יודע והוא ענה לי שהוא היה פעם בישיבה, הוא לקח כיפה מאחד החברים שלו, ובירך. אמרתי לו (בצחוק) שהכיפה נורא מתאימה לו וכדאי שישאר איתה, הוא ענה לי תשובה שעליה לא היה לי מענה- בישיבה למדתי רמב"ם, הלכות חילול ה', שמי שמחלל שם שמיים יש לו רק כפרה אחת: מוות... אולי לך יש מענה על זה?
תשובה
שלום וברכה.
אפשר להבין את השאלה בשני אופנים:
1. איך אני יכול לחזור בתשובה – והרי חטאתי בחילול ה´.
2. איך ה´ הוא כזה אכזר, שמי שמחלל את שמו חייב מיתה?!
כדי לענות לך על השאלה הראשונה יש להבהיר את המושגים עונש, כפרה וסליחה. מי שחילל שבת עונשו מוות, וגם העובד עבודה זרה. אבל מי שחילל את ה´ לא כתוב שעונשו מוות, אלא שאין מתכפר לו חטאו עד שימות. כלומר – ברגע שעשה תשובה, או אפילו הרהר בתשובה על מה שעשה – מייד נמחל לו עוונו, ואין מזכירין לו מאומה מזה ביום הדין, אבל לנקות את נפשו מהחטא שחטאה – זה נעשה רק במיתתו – כך ע"פ הגמרא.
אנחנו איננו עסוקים בכפרה, אלא בתשובה. התשובה מוטלת על האדם, אולם הכפרה היא עניין אחר. בזמן שבית המקדש היה קיים – זה היה התפקיד של הקורבנות. בזמן הזה שאין לנו קורבנות – יש דעות שונות האם אנו צריכים לעסוק בזה או לא, ואיך. בדורות קודמים היו שאמרו שיש לעסוק בסיגופים. בדורות שלנו הדעה הרווחת היא שאין לעסוק בסיגופים, אלא בצדקה ובלימוד תורה כל אחד לפי כוחו. על כל פנים – עד כאן בקצרה ההבדל בין תשובה לכפרה, ואם תרצה עיין עוד באיגרת התשובה של אדמו"ר הזקן מחב"ד, שמופיעה בסוף ספר התניא – שם הוא מאריך להסביר את זה.
סיכום: התפקיד שלנו הוא לחזור בתשובה, ומובטח לנו שמי שחוזר בתשובה – ואפילו רק מהרהר הרהור תשובה – תשובתו מקובלת. לגבי הכפרה – זהו עניין אחר, שלא ברור האם יש לעסוק בו ואיך, ובכל מקרה אינו יכול או צריך לעכב את התשובה. אני ממליץ מאוד לעיין הן בספר "אשיב ממצולות" של הרב יהושע שפירא, והן ב"סיפורי צדיקים" של הרב זווין, בסיפורים על עשרת ימי תשובה.
לגבי השאלה השנייה – אנחנו צריכים להבין מהו חילול ה´. מגמתו של העולם, ובייחוד של עם ישראל היא לקדש את שם ה´, כלומר להביא לאט לאט למצב בו יכירו כל העולם את מלכותו של ה´. מי שחוטא – אמנם הולך נגד רצון ה´, אבל מי שמחלל את שם ה´ חותר תחת המגמה הכללית של כל העולם, לא בעצמו לבד הוא פוגע, אלא בכל מי שמסביבו, שעכשיו שם ה´ התחלל בליבו, במקום שיתגדל. על כן כפרתו של המחלל את ה´ קשה כל כך, וחמורה כל כך.
אבל – כפי שאמרנו, אין זה מעכב בכהוא זה את התשובה, ואת קבלתה ברצון על-ידי ה´.
יהי רצון שנזכה לקבל את הארת י"ג מידות הרחמים שמופיעה בחודש אלול, ושנזכה לשוב בתשובה מאהבה, שמהפכת זדונות לזכויות, ונזכה לבוא לראש השנה הבא עלינו לטובה זכים וטהורים, מוכנים לקבלת פני המלך ה´.
כל טוב,
דוד
davideinat@gmail.com