שאלה
בעלי בחודשים האחרונים, פעם עד שלוש פעמים בשבוע נוהג ללכת לשבת עם חברים בישוב עד מאוחר מאוד בלילה. (רק גברים). אני כל הזמן כועסת מחדש וממש "אוכלת" את עצמי על זה. אני מחכה לו עד שיגיע, אני לא יכולה להירדם וכשהוא בא אני יכולה לנעול את הדלת ולא לתת לו להיכנס מרוב הכעס. דיברתי איתו על הנושא הזה גם בנחת. שהזמן הזה שהוא עם חבריו זה הזמן שאמור להיות מוקדש לי אחרי שהילדים הולכים לישון. אמרתי לו כמה כואב לי הענין. אך כל שבוע זה חוזר מחדש. ושוב אני מוצאת את עצמי מחכה לו ומתעצבנת שעדין לא חזר. מה לעשות? אגב אם זה רלוונטי אנו נשואים כ-9 שנים.
תשובה
ב"ה י"א מנחם אב תשס"ה
שלום רב!
מציאות זו שאת מתארת אינה תקינה, אם מדובר על לימוד תורה או דבר מצוה אחר יש מקום לבדוק כיצד משלבים את דבר המצוה עם מצוות שלום בית. אם מדובר על מפגש ריעים, יש לדבר זה מקום, אבל בודאי שהאשה היא החבר הקרוב ביותר של האדם,ובעלך אמור להקדיש לך זמן יותר מאשר לחבריו.
נסי לדבר עמו פעם נוספת, לא מתוך כעס על הענין, דברים הנאמרים מתוך כעס אינם נשמעים.
אם זה לא ילך , נסי לעניין אותו בנושאים שאת רוצה לדון עמו, כמו חינוך הילדים, עניני עם ישראל, נסי אולי להציע לו ללמוד איתך דבר מסויים, פעילות משותפת שאת יודעת שתביא אותו לרצות להיות במחיצתך.
בהצלחה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם