כמה שאלות

שאלה

שלום כבוד הרב,

יש לי כמה שאלות שמטרידות אותי בזמן האחרון, והן לא כ"כ קשורות אחת לשניה:

1. בשנה הזאת נכחתי בשיעורי פרשת שבוע מאוד מיוחדים ומעניינים. הרעיונות שלמדתי היו אדירים...הם השפיעו על החיים שלי בצורה מדהימה וענו לי על הרבה שאלות (אח"כ גם השתמשתי בהם בתור תשובות לחניכים שלי). השיעורים מיועדים לקהל הרחב, ואכן, הרבה מאוד אנשים מכל הגילאים (16-80..), דתיים ושאינם דתיים, כולם פקדו ועדיין פוקדים את השיעור מדיי שבוע.

את השיעור מעביר פרופסור דתי למחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית, כריזמתי מאוד ובעל יכולת ביטוי מדהימה. הבעיה היא שבשיעורים שלו הוא משלב גם פילוסופיה מערבית..

הגישה של המרצה היא שהיום, אם נרצה או לא נרצה, אנחנו מושפעים מתרבות המערב וככה נוצרה ה"ישראליות" (יהדות תרבות המערב) וכדיי להשפיע בחברה שיש לנו כיום, אנחנו לא יכולים ללמוד רק תורה (לפי גישתו, לימוד התכנים שענו לצרכיהם של יהודי מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 אינם מתאימים להיום) אלא גם ללמוד את תכניה של תרבות המערב.

אני מאוד מתלבטת בנושא הזה, כי מצד אחד התכנים שהוא מלמד לא סותרים בכלל את ערכי היהדות וצביונה, ולפעמים אפילו מחזקים רעיונות ביהדות, אבל מצד שני...יש בעיה שאם לומדים מקורות אלו יחשבו שהפילוסופיה המערבית היא העיקר ולא היהדות, וחלילה לחזור בשאלה..

ועוד בעיה אחת קטנה..אני מאוד מאוד סקרנית...ואני רוצה לדעת על הכל מהכל..לכן אני נורא אוהבת ללכת לשיעורים האלה.

2.את השאלה הבאה שאני הולכת לשאול כבר שלחתי פה לפני 3 חודשים, אבל לא קיבלתי עדיין תשובה: מה המקור לאיסור "הרהור עבירה"? האם יש ספרים בנושא?

3. אני בת 19, אף פעם לא היה לי קשר עם בחור, משתי סיבות:

א.כיוון שרציתי לחכות ל"גיל המתאים" ולא לנסות איך זה בגיל צעיר, מתוך מחשבה שאת החיים של בעלי לעתיד ושלי יתחילו ב"דף לבן".

ב. לא לבוא לידי עבירה או לא להכשיל את הבחור..

אני שלמה מאוד עם הגישה שלי, מתוך למידה מנסיונות של אחרים וגם כי אני מרגישה שזה נכון.

בזמן האחרון נתקלתי בבעיה, לאחותי בת ה-17 יש חבר (מקסים מאוד...אני מכירה אותו ואת המשפחה שלו מקרוב והם באמת נהדרים), נראה שהם באמת מסתדרים טוב ביחד ומתאימים..אבל, כשהיא שואלת אותי מה אני חושבת על הקשר שלהם אני אומרת לה את הגישה שלי. השאלה שלי היא: האם הדרך שאני הולכת בה לא מתאימה לכולם? האם

תשובה