שאלה
שלום לכבוד הרב...
ישנם כמה נושאים המעניינים אותי ואשמח לקבל עליהם תשובה.
ראשית, אני בתהליך התחזקות ככה שחשוב לי לדעת את הלך הדברים ולא לטעות.
יש לי סידור תפילה של נוסח עדות המזרח.
כשאני מדליקה נרות שבת כתוב לי בסידור " לפני ההדלקה תאמר ברכה זו..."
מכאן מבינים שקודם מברכים ולאחר מכן מדליקים.
בזמן ההדלקה ( אני עובדת בבית מלון ) - אשת המשגיח ראתה שאני מברכת ואז מדליקה ואמרה לי שזה אסור מבחינה הלכתית.
האם זה נכון?
בנוסף, כשאני בבית אני זאת שמדליקה נרות שבת בבית במקום אימי. אני ממש מתחננת אליה שתתן לי להדליק אותם ( אני מתפללת כ"כ הרבה בזמן ההדלקה ) וגם כי אני יודעת מה חשיבות ומה השכר העצום של הדלקת הנרות.
האם זה אסור ליטול זכות זו מאימי?
ואם זה אסור, איך אוכל להדליק גם נרות?
שאלה נוספת - אני רווקה.
אני רוצה לטבול במקווה טהרה - שכן ארגיש שאני נקייה וטהורה. אני חושבת שזה יתרום המון להרגשה שלי שעכשיו בתהליך ההתחזקות אני משאירה מאחור את העבר ונכנסת לתקופה אחרת - חדשה.
איך אוכל להסביר זאת לבלנית שאחראית במקווה טהרה? האם ניתן לטבול במקווה טהרה שלא לצורך חתונה?
שאלה נוספת:
ביום שבת האחרון אכלתי מאוכל שהועלה לבית במעלית.
האם זה אסור?
חשוב לי לציין שהאוכל לא הוכן בשבת...
שאלה נוספת...
אני קוראת קריאת שמע שעל המיטה.
יש ימים בהם העייפות גוברת עליי ואני מדלגת על חלק מהדברים. את תפילת שמע אני אומרת במלואה. אבל אני לא אומרת את הוידוי ואת הריני מוחלת וסולחת...
האם זה בסדר?
תודה רבה למשיך וסליחה על ריבוי השאלות.
שיהיה שבוע מבורך,
תשובה
שלום
א. שני מנהגים ישנם בזמן ברכת הנרות. יש נוהגות לברך לפני הדלקת הנרות כפי שמברכים לפני כל המצוות. וכך כתב השולחן ערוך וכן נוהגות חלק מהנשים הספרדיות (או"ח רסג, ה; יבי"א ב, טז).
ויש נוהגות לברך אחר ההדלקה, ואע"פ שאת כל ברכות המצוות צריכים לומר לפני קיום המצווה, כאן ישנה בעיה, שלדעת כמה פוסקים על ידי הזכרת השבת בברכה הנשים מקבלות את השבת, לפיכך אשה שתברך לפני ההדלקה לא תוכל אחר כך להדליק הואיל וכבר קיבלה את השבת. לכן לפי מנהג זה הופכים את הסדר, תחילה מדליקות את הנרות ורק אחר כך מברכות. וכדי שהברכה תחשב לפני המצווה, נוהגות הנשים לכסות את עיניהן בעת הברכה, ורק אחריה פוקחות את עיניהן ונהנות מאור הנרות.
וכן נוהגות כל הנשים יוצאות אשכנז (רמ"א רסג, ה). וכן פסק החיד"א (מחזיק ברכה רסג, ד), והבן איש חי (ש"ש נח ח´). וכן נוהגות חלק מן הנשים הספרדיות, להדליק ואחר כך לכסות את העיניים ולברך, וכך נהגו במרוקו ובבל ובעוד מקומות. ולמעשה, כל אשה תמשיך לנהוג כדרך שאימה נהגה.
ב. עדיף שתדליקי בחדר אחר.
ג. עד החתונה בנות רווקות אינן טובלות ובמקום זה אפשר להרבות בלימוד אמונה הלכות ותפילות.
ד. המאכל לא נאסר מפני שלא נעשתה בו מלאכה ובאופן עקרוני יכלו להעלות אותו במדריגות כך שהאוכל לא נהנה מחילול השבת
ה. אפשר להסתפק בברכת המפיל (לחלק מהספרדים הנוהגים כאר"י רק כשישנים קודם חצות)ופרשת שמע, - שאר הדברים אינם חובה אלא מנהג.
ולהלן סיכום העניין מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני בספר באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1831
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=431