כמה שאלות...

שלום
1. גם בלי האיסור להשתתף בחתונה בימי בין המצרים אין להשתתף בחתונה של מתבוללים והרי מוטלת עלינו החובה של הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא - קל וחומר שאסור להשתתף בחתונה.

2. ישנם נשים שחלבן אינו מתמעט בצום, ובמקרה כזה ודאי שהתינוקת לא תרגיש שינוי גם אם האם תצום.
ואם חלבה של האם מתמעט בצום, תוכל להוסיף לה מים ממותקים או דייסה, וכך לא תסבול בצום. והעצה הטובה לרוב הנשים שחלבן מתמעט, שידלגו על שתי הנקות לסירוגין. כלומר, אישה שמיניקה כל שלוש שעות, תניק בעשר בבוקר, ובשעה אחת תיתן לה תחליף, ושוב תניק בארבע, ושוב תיתן תחליף בשעה שבע, וכך לא תסבול כל כך מהצום וחלבה לא יתמעט. ואם המינקת תרגיש בצום חולשה עד שתצא מגדר מינקת ותהיה כחולה - מותר לה לאכול ולשתות.

אך אם התינוקת ניזונה מחלב האם בלבד, וחלבה הולך ומתמעט בצום, והיא אינה מצליחה לתת לו לשתות תחליפי חלב או מים ממותקים מבקבוק - תפסיק את תעניתה כדי להיניקו כראוי. וכן כאשר יש חשש שבעקבות הצום חלבה יפסק ולא תוכל להניק יותר - לא תתענה. וכתב בתורת היולדת מח, ד, שתשתה לשיעורים, הואיל והיא אינה חולה, וצריכה לשתות רק בשביל התינוק.

3. בשבת צריך להתאמץ ולהניק או להשתמש בתחליפים כגון מים ממותקים או דייסה. חליבה לצורך החלב אסורה מהתורה, וחליבה שבה החלב הולך לאיבוד, אסורה מדברי חכמים בלבד, ורק למנוע צער וגודש התירו לחלוב לתוך כיור או לכלי שיש בו סבון שאז החלב הולך לאיבוד.

ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני בספר באתר ישיבה

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=393