שאלה
שלום לרב!
א. אני רוצה לתת הרגשה טובה לאיזה בחור אז אני
אומר לו (אחרי איזה טפיחה קלה על השכם) "עדין לא זכיתי ללמוד איתך". והאמת היא שאני בכלל לא רוצה ללמוד איתו, ולא מתכוון ללמוד איתו, אני רק רוצה לעודד אותו, ולחזק את ידיו. האם יש בזה בעיה של "חנופה" או של "שקר"?
ב. חבר שלי שואל אותי "אפשר לבוא אליך?" . כדי לא לבייש אותו וכדי לא לבייש את עצמי אז אני
אומר לו "כן בשמחה", והאמת היא שאני בכלל לא רוצה שיבוא אלי הביתה.וודאי אני לא שמח מזה.
האם זה שקר? גניבת דעת?
ג. כשאני נפגש עם בחורה במטרת נישואין אני רוצה שהיא תדע מי אני, אז אני מספר לה על עצמי , שיש לי תואר מסוים, ושאני מעביר הדרכה לנוער וכהנה וכהנה . האם יש בזה בעיה של גאוה? והאם מומלץ לספר על מעשיך הנפלאים בפגישות?
תודה רבה רבה!!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
ב"ה
שלומות
א. אין כל רע בלעודד חבר. זוהי צורה של התבטאות המקובלת בישיבות ומשמעותה הבעת הערכה, ולכן אינני רואה בכך איסור.
ב. אינני רואה בעיה הלכתית אף שאם מדובר בחברים טובים עדיף לומר: "אין לי חשק"! אין כמו האמת. בחברות אמיתית לומדים לקבל גם תשובות כאלה. ואם לא מדובר בחבר טוב, ויש חשש שיעלב, מותר לשנות מפני השלום.
ג. הכל במידה. אם יש התקפה של פרטים אוטוביוגרפיים המבהירים עד כמה אתה המציאה הגדולה של המאה, הרי שזו גאוה. אבל אם במהלךך השיחה, בטבעיות נשזרים פרטים כאלה ואחרים אודותיך - אין בכך כל רע.
בברכה,
שי