כמה שאלות ששאל אותי חייל חילוני

שלום
לפני שאתייחס לשאלה עצמה חשוב לי לכתוב לך הקדמה (למרות שלא על כך שאלת) וזאת משום שאני משער (תקני אותי אם אני טועה) שהשאלות הללו לא מותירות אותך אדישה והיכן שהוא הן מציקות גם לך.
פעמים רבות במהלך חיינו אנו נתקלים בכל מיני שאלות על האמונה התורה והמצוות לעיתים אלו שאלות שאנו שואלים את עצמנו ולעיתים שאלות ששמענו מחברים לפעמים אלו שאלות שראינו או שמענו באיזו שהיא תוכנית או כתבה ברוב המקרים אנו עונים לעצמנו על השאלות ומסתפקים בתשובות שענינו לעצמנו או שאנו פשוט ממשיכים הלאה בלי תשובה ברורה על השאלה. כל זה נכון כל זמן שאנו נמצאים בתוך החממה בה גדלנו מילדות אולם ברגע שאדם יוצא לחיים האמיתיים שם הוא פוגש לראשונה אנשים חילוניים בצורה בלתי אמצעית ולפתע מאחורי השאלות שתמיד נשאלו מופיע פרצוף (ולפעמים הוא יכול להיות פרצוף נחמד) פתאום גם השאלות הופכות להיות קשות יותר ואיננו מסתפקים בתשובות שנתנו לעצמנו עד עכשיו שהרי הפרצוף לא מוותר וממשיך להקשות גם כשאנו עונים לו את התשובה שנראית לנו הכי טובה בעולם - ואז קורה משהו נפלא: אנו מתחילים לחשוב.
ישנם שלבים שונים בחיים וכל שלב מפגיש אותנו עם התמודדיות חדשות, עם אתגרים חדשים, וכן גם עם שאלות באמונה חדשות - ההתמודדות עם האתגר היא זו שמקדמת אותנו ולאחר זמן כשאנו מסתכלים אחורנית אנו רואים עד כמה הקושי הזה בנה אותנו. לכן אל לך להיבהל אם אין לך (כרגע) תשובות לשאלות הדבר טבעי לחלוטין, כאשר עוברים ממדרגה למדרגה יש תקופה של חוסר ודאות וערפל. האמיני לי ההתמודדות תסייע לך להגיע לאמונה עמוקה יותר ובוגרת יותר (זה חלק מתהליך ההתבגרות של אדם).

ולעצם השאלה:
בחרתי שלא להתייחס לכל שאלה בצורה נקודתית אלא לענות תשובה אחת כללית שלדעתי עשויה לפתור הרבה שאלות שהשורש שלהן אחד הוא. אם בכל זאת תרצי תשובה נקודתית על כל שאלה אשמח לענות.

כשניגשים לענות תשובה לאדם שאינו דתי יש לזכור שישנם דברים שקשה מאוד להסביר כיוון שהרבה דברים מקבלים את ערכם מתוך הקשר שלהם לכלל - אני יודע שזה נשמע ´מפוצץ´ ולכן אבאר את כוונתי:
אם אומר למישהו להתבונן בשתי אבנים אחת ירוקה ואחת אדומה ואשאל אותו האם יש לו הסבר מתקבל על הדעת מדוע האבן האדומה נמצאת ליד הירוקה, סביר להניח שלא תהיה לו תשובה המניחה את הדעת. אולם אם הוא יתרחק כמה צעדים אחורנית הוא לפתע יגלה שהאבנים הללו הן חלק מפסיפס של קשת בענן, בשלב זה הוא לא יאמר לי דבר הוא רק ימשוך אותי למקום בו הוא עומד ואז גם אני אבין בלי שנאמרה ולו מילה אחת. הנמשל ברור: הרבה פעמים קשה להסביר פרט זה או אחר של מצווה (למרות שישנם הרבה הסברים מצויינים) ומי שמתבונן רק על הפרט הנקודתי הזה קשה לו להבין מה טעם יש במצווה הזו אולם אם הוא יתבונן בצורה כללית לפתע לא יהיו לו שאלות. לדוגמא ישאל השואל מדוע אסור להדליק אור בשבת והרי זו פעולה כל כך פשוטה שלא דורשת מאמץ ואפילו מסייעת לנו (שאלה מפורסמת) כל אדם שחווה בצורה עמוקה ואמיתית את קדושת השבת לא שואל את השאלה הזו ברור לו (לאו דווקא בשכל אלא בנפש פנימה) שהשבת שהוא מכיר לא היתה מה שהיא אם לא היה אסור להדליק את האור בשבת (תארי לך איזו אווירה של חולין היתה אם היינו יכולים לעשות את כל הדברים שלא דורשים מאמץ - להדליק אור, לשמוע רדיו , לנסוע לחברים וכו´)
על השאלות מדוע צריך פאות , מדוע צריך כיפה ובעצם כל שאלה ששואלת לטעמה של מצווה מסויימת אפשר לענות בהרבה תירוצים שונים (ספרים רבים נכתבו על טעמי המצוות) המסבירים באופן נקודתי את המצווה, אולם בסופו של דבר כל אלו הם הסברים אנושיים (וגם הם חשובים כדי לסייע לנו להבין את התורה) ולטעם האלוקי לעולם לא נוכל להגיע. אנו עושים את המצוות כי כך ה´ ציווה ומפני שע"י המצוות אנו מתקרבים לה´, ע"י המצוות אדם מתקדש (כל אחד לפי מדרגתו) וכל מי שחווה פעם חוויה של קדושה אמיתית מבין שאי אפשר להגיע לכך בלי הפרטים הקטנים של המצוות והוא לא שואל לטעמה של מצווה זו או אחרת הוא מרגיש איך הסך הכולל של כל המצוות (גם אם לפעמים מצוות מסוימות קשות לו) מוביל אותו להיות קרוב יותר לאלוקים, ליותר קדושה - הוא כמו אותו אחד שמסתכל על הפסיפס מרחוק ומבין את הכל ללא שום הסבר נוסף. כמובן שלא ביום אחד מגיעים למדרגה הזו וצריך לעבוד הרבה כדי לסגל לעצמנו את המבט הכללי הזה.
"משפטי ה´ צדקו יחדיו " - רק כשכל הפרטים הם ביחד רק אז אדם רואה את הצדק והאמת שיש בכל פרט ופרט.

נ.ב.- לגבי השאלה על הפסוק כי בצלם אלוקים עשה את האדם ברור שאין הכוונה שהאדם נראה כמו שהקב"ה נראה, וההסבר הוא כזה: כוחו של האדם דומה לכוחו של הקב"ה כשם שהקב"ה משפיע על העולם כך האדם ע"י מעשיו משפיע על העולם אם הוא עשה עבירה הוא השפיע לרעה ואם הוא עשה מצווה הוא השפיע לטובה (כך מסביר בעל ´נפש החיים´) ברור שלפי הסבר זה אין כאן דימיון גופני ח"ו (הקב"ה - אין לו גוף ואין לו דמות הגוף) אלא דימיון מבחינת הכוחות שיש לאדם, כשם שלקב"ה יש שליטה על העולם כך לאדם יש שליטה על העולם. ההבדל הוא שלאדם יש שליטה מוגבלת ואילו הקב"ה שליטתו אין סופית. (גם הרמב"ם במו"נ מתייחס לשאלה זו ועונה תשובה אחרת).
יובל