כמה שאלות בעניני שחרית ולא רק

לשואל שלום רב.
קודם כל יישר כח על כך שהתחלת להתפלל במנין. תפילה במנין חשובה מאד, ומתקבלת יותר. כאשר אתה לבד אתה נבחן בפני עצמך. כאשר אתה חלק מציבור אתה נבחן עם הציבור כולו ולציבור יש זכויות רבות והוא נענה.
עיקר תפילה במנין זה להתפלל תפילת עמידה עם הציבור. אם אדם אחר לבית הכנסת והוא רואה שלא יספיק הוא יכול לדלג. אפשר לדלג על חלק מפסוקי דזימרא (ולהשלימם אחרי התפילה). המינימום הוא לומר ברוך שאמר, אשרי, וישתבח, ואם אפשר יאמר גם את 2 ה"הללויה" האחרונים. (אם ידלג על ברוך שאמר וישתבח, לא יוכל להשלימם אח"כ). על קריאת שמע וברכותיה, לא מדלגים בשום אופן. (מקור הדברים בשולחן ערוך סימן נ"ב וראה עוד בקיצור שולחן ערוך של הרב חיים דוד הלוי פרק י"ג סעיף י"ז)
ולשאר השאלות:
1. לא עונים קדושה באמצע תפילת עמידה אלא שותקים ומקשיבים לחזן ומתכוונים לצאת ידי חובה. (שולחן ערוך סי' ק"ד סע' ז')
2. לברכת כהנים ודאי שלא מפסיקים.
3. עונים לקדושה אבל רק את הפסוקים. עונים אמן ו"יהא שמיה רבא" בקדיש עד "דאמירן בעלמא". (שולחן ערוך סימן ס"ו סע' ג')
4. כן
5. בשבתות וחגים לא מניחים תפילין. והטעם הוא כיון ששבת וחגים נחשבים אות בין הקב"ה לעם ישראל, וגם התפילין נחשבות אות, ואם מניח תפילין יש בכך זלזול באות של השבת או החג. ר"ח אמנם אינו חג, ולכן אנו מניחים תפילין, אבל לפני מוסף חולצים אותם.
6. מצוות תפילין מוזכרת ב-4 פרשיות בתורה. 2 מתוכם הן שמע והיה אם שמוע, שאותן אנו אומרים כל יום בתפילה. ונהגו לאמר גם את 2 הפרשיות הנוספות, כפי שמופיע בסידור. (משנה ברורה סימן כ"ה סעיף ט"ז)
בברכה
אפי קיציס