כמה שאלות בנושא תשעה באב.

שלום
צריך להימנע מכל קניית דבר משמח, אלא א"כ יש חשש הפסד, שבזה התירו, כדוגמת בניית כותל של שמחה במקום שיש חשש נזק (מ"ב תקנא, יג). ולכן הסוחרים, אף בדברים משמחים רשאים להמשיך לעבוד, מפני שאם לא יעבדו עלולים להפסיד. וכ"כ כמה אחרונים ע' בשעה"צ יג. ואין בזה מסייע לדבר עבירה, שאולי הם קונים ממנו לצורך מצווה ואינם יכולים לדחות את קנייתם. ואף לאלה שקונים באיסור, כיוון שהם יכולים לקנות אצל מוכרים אחרים, י"א שאין איסור לפני עיוור במצוות דרבנן.

אמרו חכמים: כל העושה מלאכה [בתשעה באב] אינו רואה ממנה סימן ברכה לעולם (תענית ל, ב). והטעם, מפני שהוא מסיח את דעתו מהאבלות. אבל אין תקנת חכמים מפורשת לאסור מלאכה בתשעה באב, אלא היו מקומות שנהגו לאסור והיו מקומות שנהגו להתיר. ואמרו חכמים שמנהג המקום מחייב, ובמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב אסור לעשות מלאכה (פסחים נד, ב). וכבר [נהגו כל ישראל שלא לעשות מלאכה בתשעה באב עד חצות היום. וגם אחר חצות נכון להימנע ממלאכה, כדי שלא להסיח את הדעת מהאבלות, ולכן רק לצורך גדול עושים מלאכה אחר חצות (ע´ שו"ע ורמ"א תקנד, כב, כד, מ"ב מט).]

צריך להוריד את העגילים ולשמור אותם עד לאחר תשעה באב הזמנת החופשה צריכה להתבצע לאחר הצום מאחר ולא ברור שמדובר במקום הפסד.

ולהלן הרחבה ומקור התשובות מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני בספר באתר ישיבה

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=393