שאל את הרב

כל יום הוא יומנו האחרון?

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 28/07/11 16:03 כו בתמוז התשעא

שאלה

איך ניתן להסביר את העובדה שאנו אמורים לחיות כל יום כאילו הוא יומנו האחרון גם מבחינה שבאמת נחייה כל רגע ונדע לנצל את הזמן ולנתב אותו לתורה מצוות ומעשים טובים וגם מכיוון שאין לדעת מה הקב"ה צופן לנו ומתכנן לנו, אין לדעת האם נקום בבוקר או לא,

בניגוד לעבודה שאנו תלמידי תיכון קמים כל בוקר לבית הספר לומדים לבגרויות שאמורות להתרחש חודשים מאוחר יותר, חוזרים הביתה ולומדים למתכונות מבחנים ובגרויות ומחלקים את החומר למספר ימים בידיעה שהיום נלמד כך וכך מהחומר ומחר נלמד כך וכך מהחומר ובצורה זאת מחלקים את החומר בצורה נבובה וניגשים לבחינה מוכנים. איך ניתן להסביר את העובדה שאנו מתכוננים לדברים שצריכים לבוא עוד הרבה זמן בניגוד לעובדה שעלינו לחיות כל יום כאילו הוא יומנו האחרון?

תשובה

שלום וברכה

דרכי המוסר רבות ומגוונות הן, ואכן לא טוב להיכבש על ידי דרך מוסר אחת, ולהתעלם מכל המרכיבים השונים.
ובנושא שלנו: אכן נכון כי אחת מדרכי המוסר היא להזכיר לעצמך את האפשרות שזה היום האחרון, ועל כן "שוב יום אחד לפני מיתתך". אולם דרך זו אינה הבלעדית, ואינה אומרת כי על האדם להיכבש אך ורק על ידי החוויה של יום המיתה הפוטנציאלי, אלא במקביל הוא צריך להזכיר לעצמו כי דווקא תכנון וחלוקת זמן עשויים לבנות את דרכו בצורה הרבה יותר טובה.
ואז הוא חי חיים מאוד עשירים: הוא גם חי בתודעה של תכנון וחלוקת זמן ומשאבים, אך הוא מזכיר לעצמו כי גם יכול להיות שכל התכנונים האלה לא יעזרו, ובסופו של דבר יומו האחרון עלול ח"ו להגיע הרבה יותר מוקדם ממה שהוא חשב, ושני הדברים האלה ביחד, כמובן עם עוד דברים רבים אחרים, בונים את האישיות השלמה שלו.


כל טוב

כתבות נוספות