שאלה
שלום,
בחורה לא דתית ראתה אותי מתפללת על חברתי (על זיווג הגון) ושאלה אותי על הנושא.
הסברתי והחלה שיחה ביננו. הגענו לנושא של "כל המתפלל על חברו" והיא ענתה שיש בזה משהו קצת לא אגואיסטי. הרי בסופו של דבר אנחנו מתפללים על חברינו כדי שאנחנו נענה תחילה. גם אם אנחנו לא מודים בזה, זה עמוק עמוק בתת מודע...
היא צודקת. אשמח אם תוכלו להסביר לי את הטעם שבדבר
תשובה
שלום
הטעם לתפילה על החבר היא מאהבת ישראל ולא כדי לקבל זכויות לעצמנו.
מה שהגמ' אומרת כל המתפלל על חבירו נענה תחילה זו תוצאה ויתרון טוב, אך לא טעם המצווה. הטעם הוא אהבת ישראל.
כל טוב