כל הזמן מעליבים אותי ופוגעים בי ולא מכבדים אותי

בע"ה

שואלת יקרה,
שלום!

את מעלה תחושות קשות ביחס למקום שלך מול החברה. לא תמיד קל להישיר ככה מבט אל עצמנו ומגיעה לך מלוא ההערכה על האומץ ועל הכנות הגדולה שעולה ממך. מהשאלה שלך משתקפת דמות בוגרת ורגישה, ואני מקווה שהתכונות הנהדרות האלו יעזרו לך לקדם פיתרון שירגיע אותך.
כשאנחנו בוחנים את עצמנו מול החברה, כדאי לחלק את הבחינה לשני חלקים: אנחנו בינינו לבין עצמנו ומתוך כך גם היחס בינינו לבין הסביבה. עם החלוקה הזאת, בואי ננסה להבין קצת יותר לעומק את הדברים שהעלית:
[בתוכך]
נפלא שאת מוצאת את השקט שלך בינך לבין עצמך, ואת בכלל לא צריכה להתנצל על זה! יש לא מעט אנשים שקשה להם להישאר לבד עם עצמם בלי תפאורה מתמדת של חברים, יציאות, מפגשים וכו´, וזו ממש ברכה שאת אוהבת גם להיות עם עצמך. יחד עם זאת, ברור שגם בתוך עצמנו יש לא מעט מורכבויות והתמודדויות והרבה פעמים דווקא החברה מציפה אותן אצלנו. לדוגמא, אם יש מישהי שמרגישה שהיא צריכה להיות יותר שמחה, בכל פעם שהיא תראה אנשים שמחים – הרצון שלה לשמוח יתחדד לה. זאת אומרת שבלי שהחברה מתכוונת היא גורמת למישהי הזאת להתעמק עוד ועוד בתוך נקודה שהיא חווה בתוכה.
על אותו משקל, נסי לשאול את עצמך: האם חוסר הכבוד שאת מרגישה מהחברה, בעצם משקף חוזר כבוד שיש בינך לבין עצמך? זו שאלה לגמרי לא פשוטה אבל היא יכולה קצת לכוון אותך. האם את מרגישה שביחס אל עצמך את גם לפעמים לא מעריכה את עצמך כראוי?
כמובן, שיש תקופות שבהן יותר קשה לנו לקבל את עצמנו. גם לאלה מסביבך שמשדרים ש"ביטחון" הוא השם השני שלהם – יש רגעים של בלבול או חוסר ביטחון... כי ככה אנחנו בטבע – תמיד מבררים עוד ועוד מי אנחנו ומה אנחנו בדיוק, רגע בטוחים ורגע לא – וזה יכול להישמע קצת מאיים אבל כשמבינים שזה תהליך אמיתי ובעיקר טבעי, גם רואים את הקסם והיופי ששזורים לאורך כל התהליך.
כלומר, חשוב מאוד שתהיה לנו תחושה שהחברה מוקירה ומכילה אותנו; אבל חשוב הרבה יותר שהביטחון ושלוות הנפש שלנו לא יישענו על היחס שאנחנו מקבלים מהחברה אלא על ביטחון בעצמנו והכרה ביכולות שלנו. גם אם יש לך תפיסה עצמית בריאה, נסי כשלב ראשון לחזק אצלך עוד יותר את תחושת הכבוד וההערכה העצמית שלך: תחשבי על הדברים שאת טובה בהם, על נקודות חוזק שלך, על אנשים שאת משמעותית בשבילם ועל כל דבר שיחדד לך את הדברים הטובים והנפלאים שיש בך – ואני בטוחה שיש הרבה!
העמידה שלך מול החברה, כשאת שלמה ובטוחה עם עצמך, תהיה חזקה הרבה יותר. וכעת, על בסיס הדברים האלה, תוכלי לבחון את החלק השני שדיברנו עליו:
[החברה]
חברה מורכבת מכל מיני סוגים של אנשים, ומטבע הדברים האנשים שהם יותר בולטים ורעשניים מוצאים את דרכם למרכז. קל לדחוק הצידה אנשים שקטים – לא מתוך זלזול חלילה, אלא כי הראש והצלצולים בדרך כלל מושכים יותר תשומת לב. חברה צריכה שיהיו בה אנשים יותר שקטים ורגועים כי הם מוסיפים לה איזון ורוגע, ועם זאת – דווקא בגלל השקט שלהם הם לפעמים מתפספסים. זה לא אומר שאת צריכה מעכשיו לעשות רעש, אלא שכדאי לך לזכור שהרבה פעמים חוסר ההתייחסות שתיארת לא נובעת בכלל מחוסר כבוד אלא מאיזושהי התנהלות טבעית. ברור שחברה מתוקנת צריכה לשים לב גם לאנשים השקטים בתוכה, אבל אם היא לא שמה לב זה בוודאי לא אומר שהיא מזלזלת בהם אלא שהיא מפנה את ראשה אל עבר אנשים פחות שקטים.
ובכל זאת, ברור שאת רוצה שיתייחסו אלייך ויקבלו אותך. בשביל זה כדאי לנסות להיות יותר אסרטיבית, כלומר לא לפחד לדרוש את מקומך בחברה. לדוגמא, אם את מרגישה שמישהו התייחס אלייך בצורה פוגעת או לא מכבדת, את יכולה בנחישות ורגישות להעיר על כך ולומר משהו כמו, "סליחה, זה היה ממש לא במקום" או "אני חושבת שצריך לשקול יותר ברצינות את הדברים שאמרתי" – אמירה קטנה שתעמיד דברים במקום. עם כל השקט שלך והרצון שלך להיות עם עצמך, חשוב שתדעי גם להציב גבולות ולא לתת לאנשים לגרום לך להרגיש לא טוב עם עצמך.

לסיכום, כמו שהיטבת לתאר, לא תמיד החברה ´קולטת´ אותנו וזוכרת לפרגן לנו... אבל אל תתני לזה להוריד לך את הראש או לרוקן לך את הביטחון העצמי. תמשיכי לשאוב את העוצמה מתוכך, לאהוב את עצמך ולעסוק בדברים שטובים ונכונים לך.

הרבה הצלחה ורק טוב!
ליאורה
leora.d.c@gmail.com