כללי

שלום וברכה.
1. בברכת האירוסין (הנאמרת לפני ה"קידושין", הנקראים בלשון התורה "אירוסין", זו נתינת הטבעת ואמירת "הרי את מקודשת לי...") אנו אומרים "ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין". הקשר הגופני בין גבר לאשה, מותר רק אחרי שקיימו ביניהם קידושין ונישואין, כדת משה וישראל. אם אין קשר כזה- אסור לנו לממש קשר גופני בין הגבר והאשה. התשוקה לממש את הקשר בין איש לאשה, במיוחד כאשר הם אוהבים זה את זו, איננה רק תשוקה ליחסי אישות מלאים, אלא אפילו לדברים ה"קטנים", כמו- ליטוף, נגיעה קלה, החזקת יד ביד, נשיקה קלה, וכו' וכו'. כל הדברים הטובים האלה, מחכים לנו אחרי שאנחנו מוכנים גם לקחת אחריות, וממסדים את הקשר גם בקידושין, וגם בנישואין. הבה נקרא להנאות הקטנות והגדולות שבקשר הגופני שבין איש לאשה "זכויות". הקב"ה קובע לנו: יש "זכויות" רק אם יש "חובות". רק אם הקשר בין הגבר והאשה הוא קשר מחייב, שאי אפשר בוקר אחד "לקום וללכת" ולהפרד מבן/ בת הזוג. אלא יש צורך בגט.
2.נוהגים, לפחות אצל האשכנזים, שהילדים לא יהיו בחופה של האב/ האם. אבל אחרי החופה- אין בעיה שיהיו בשמחת הנישואין (סעודה).
3. אנחנו מאמינים בקב"ה כי אבא סיפר לנו שאבא סיפר לו שאבא סיפר לו וכו' וכו', שהיינו עבדים במצרים, והקב"ה הוציא אותנו משם בניסים גדולים, ונתן לנו את עשרת הדברות במעמד הר סיני. יציאתנו ממצרים בניסים גדולים, מלמדת אותנו שיש בורא לעולם, הוא יודע כל מה שנעשה בעולם, ונותן שכר למי שמתנהג לפי התורה, ועונש למי שנוהג שלא על פי התורה (כך כותב הרמב"ן בפירושו לתורה בסוף פרשת "בוא")
שנה טובה! חתימה טובה!