שאלה
שלום רב,
יש לי אח הגדול ממני בעשור מעולם לא הסתדרנו
ומאחר שחזרתי בתשובה נורא ניסתי ליצור איתו קשר מחדש,
על אף שהיה לי מאוד קשה עשיתי זאת ממש לשם שמיים
אך זה הועיל לתקופה קצרה,וכך היה כמה פעמים.
משתמע מדבריו שהוא זוכר מעשים לפני החזרה בתשובה שלי(שלכאורה ממש לא פגעו בו באופן אישי),שנים שמרתי לו טינה שנאה וכו' והייתי מאחלת לו את כל הרע שבעולם אך מאחר שאני משתדלת לדבוק בדרכיו של הבורא יתברך, זיכני ה' למחול לו על כל מעשיו, כעת אנחנו בכלל לא בקשר(אפילו לא שואלים לשלום)וזה ברצון , ואין יותר מאושרת ממני, זו הרגשה של נחת ושלוות הנפש, השאלה היא עם אני עוברת על איסור תורה כלשהו?
או שזה לגיטימי לא להסתדר עם אנשים מסויימים בחייך?
תודה רבה מראש,
ושיהיה שבוע טוב ומבורך.
תשובה
שלום וברכה,
קשה לענות על שאלתך לאור הרקע החלקי המובא בדבריך. מכל מקום, אנו מכירים בתנ"ך סכסוכים בין אחים ולאורם ניתן להעניק לגיטימציה למעין ניתוק כפי שנפרד לוט מעל אברהם.
עם זאת יש ציווי מפורש בתורה של 'לא תשנא את אחיך בלבבך' ממנו אנו למדים כי יש להימנע מריחוק ומניתוק מכל יהודי וכ"ש אם הוא אחיך כפשוטו. זאת ועוד, אנו מכירים את תורה רפ"ב של רבי נחמן המעלה על נס את המבט החיובי והעין הטובה כלפי כל יהודי.
סיכומו של דבר, נדמה לי כי אין חובה להיות ביחס של קרבה וחיבוק עם כל אחד ובמיוחד לא עם מי שלא מסתדרים עמו. לכן, לגיטימי לגמרי לשמור מרחק מאדם שהאינטרקציה עמו שלילית. עם זאת, יש מקום לנסות לשמר יחסי קרבה בסיסיים, כדרישת שלום וכדו'.
בברכה,
אביאל
(המשיב אינו רב)