כללי

שלום רב

א. רש"י תהלים יד, ד

הלא ידעו - הלא סופם ידעו מה שעלתה בהם:
אוכלי עמי - זרעו של נבוכדנצר:
אכלו לחם - עשו משתה (דניאל ה) בלשצר מלכא עבד לחם רב:
ה' לא קראו - לא חשבוהו ולא זכרו נפלאותיו ונוראותיו במשתיהם ונשתמשו בכליו, ורבותינו פירשו כל שלא היה גוזל את ישראל לא היה טועם טעם ערב במאכלו, אוכלי עמי נדמה להם כאוכלי לחם שטעמו טעם מאכל ערב:


ב. רש"י תהלים יז, ד

לפעלות אדם בדבר שפתיך וגו', תמוך אשורי וגו' - מאז והלאה לכל פעולת אדם שבאתי לפעול אני שמרתי בשביל דבר שפתיך ארחות פריץ לנטות מהם שלא אלך בהם אך לתמוך אשורי תמיד במעגלותיך לא נמוטו מהם פעמי, פירוש אחר לפעולת /לפעלות/ אדם בדבר שפתיך וגו' לפי שצריך אדם להשתמש בפעולותיו לפי ישרת דבר שפתיך אשר אמרת לא תנאף אני שמרתי ארחות פריץ אע"פ שעשיתי שלא כראוי בטובתך:


ג. ברוב הנוסחים לא אומרים כלל את פרשת ציצית, אלא רק פרשה ראשונה של שמע. מי שנוהג לומר את כל קריאת שמע, אומר גם 'ה' אלוקיכם אמת', פעם אחת.