שאלה
אז ככה..
2 דברים ממש לא קשורים.
דבר ראשון - אני מכירה מישהו מהכרות אישית ממש, שהוא חילוני, אנחנו קשורים מאוד אפשר לומר.. והוא בתהליכי חזרה בתשובה (בעקבות הרבה מאוד שיחות שהיו לנו..) האם עכשיו, כשהוא בתהליכים האלה, אנחנו צריכים לא לדבר ואם ה' יזמן לנו אנחנו נכיר שוב? או לעזור לו בתהליכים האלה? (יש לו אנשים מוסמכים שעוזרים לו, אבל הוא רוצה שאני אהיה לצידו כי אני זאת שבעצם דחפתי אותו לזה..) אבל הוא חילוני, ואני באמת לא רוצה חבר חילוני (שזה מה שאנחנו בעצם עכשיו). אבל הוא אומר שאם נמשיך להיות בקשר, הוא יהיה דתי- ובסופו של דבר נתחתן. מה אתם אומרים? מה אני צריכה לעשות? סליחה על הבלגן..
דבר שני- באמת לא קשור. אבל זה מעניין אותי.
תמיד כשמחמיאים לי, על דברים שבאמת נכונים, אני ממש מתפדחת מזה. ואני צמיד אומרת להספיק וכולי מתפדחת.. ואז אומרים לי שאני צריכה לדעת לקבל מחמאות.
מה באמת אמורים להגיב כשמישהו מחמיא לי? זה יוצא לי טבעי שאני מפסיקה אותם ואומרת להם שיפסיקו לדבר שטויות. זה נכון? זה לא נכון? למה?
סליחה על האורך והבלגן.. הודיה.
תשובה
שלום וברכה
א. קשה לומר דברים חתוכים בסוגיה זו. הסברא הישרה אומרת כי טוב דווקא שתלווי אותו בדרכו, ושתהיי לצדו, ובד בבד תבחני האם החזרה שלו היא אמיתית או שהיא רק כדי להשיג אותך, ובמקביל הישארי חופשייה כל הזמן ואל תחייבי את עצמך בהחלטות שאת לא רוצה לקבל (כמו מחויבות למשהו שאת לא רוצה). אם את לא יכולה לתפקד בתנאים האלה – אל תהיי קשורה בו.
ב. אני יודע להגיד לך מה אני עושה – אני פשוט אומר תודה, וכך האדם המחמיא אינו נפגע ואינו נופל לתוך סיפור מסובך, ולא זו בלבד אלא שהמחמאות נפסקות מהר כי כבר אמרתי תודה, ומצד שני אני מזכיר לעצמי בשקט שלא יגבה ליבי.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם