כלי שני בשבת

שלום רב,

למדנו מהמשנה בשבת פרק ג' שישנו הבדל בין כלי ראשון לכלי שני. כלי ראשון מבשל (מה שכמובן אסור בשבת, בישול היא אחת מ-39 מלאכות שנאסרו בשבת), אך כלי שני אינו מבשל. לכן איננו משתמשים בכלי ראשון.
כך הוא לשון המשנה:
"האלפס והקדרה שהעבירן מרותחין (-כלומר סירים שהיו על האש שהם כלי ראשון) לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן הוא (תבלין) לתוך הקערה או לתוך התמחוי (-כלי הגשה שהם כלי שני) ".

אמנם המשנה עסקה רק בתבלין ולא ברור האם דינם של דברים אחרים או תבשילים אחרים זהה לדין התבלין. הגמרא הדנה במשנה נוגעת גם בבישול של דברים אחרים, ועל פי גמרא זו יש מקום לחשוש לבישול של דברים מסוימים הנקראים "קלי בישול" אף בכלי שני. מכיוון שההגדרה של מה נחשב "קלי בישול" ומתבשל בכלי שני ומה אינו "קלי בישול" איננה ברורה, [לכן להלכה למעשה איננו משתמשים אף בכלי שני אלא רק בכלי שלישי.]

מה נקרא כלי ראשון, שני וכו' ?
כלי ראשון הוא הכלי המתחמם ישירות ממקור החום, גם אם עכשיו אינו נמצא במגע עם מקור החום (כלומר, גם לאחר שהורדנו את הסיר מהפלטה או לאחר שהיא כבתה, עדיין זה נחשב ככלי ראשון). . דוגמאות לכלי ראשון הם: הסיר שעל הפלטה, המיחם שבתוכם נמצאים המים ועוד.

כאשר אנו שופכים את המים מהכלי הראשון לכלי אחר, כלי זה שאליו נשפכו המים נקרא "כלי שני".
כאשר איננו שופכים את המים מהכלי ראשון אלא מעבירים את המים ע"י מצקת או כוס שאנו מכניסים לתוך סיר ושואבים בעזרתה את המים או התבשיל, המצקת או הכוס דינם ככלי ראשון ורק הכלי שלתוכו נשפוך את תכולת המצקת או הכוס ייחשב ככלי שני.

הטמפרטורה של המים
כל עוד המים חמים יותר מטמפרטורה אותה אין יד האדם יכולה לסבול למשך זמן (מעל 45 מעלות), המים מסוגלים לבשל, ואז אין זה משנה אם המים רותחים או סתם חמים מעל לטמפרטורה הנ"ל.
אם המים חמימים וניתן להכניס את היד אליהם למשך זמן, הרי שמים אלו אינם מסוגלים לבשל וניתן להשתמש בהם [אף מכלי ראשון].
למעשה, מים שבמיחם או שבסיר על הפלטה הם בדרך כלל חמים מעל לטמפרטורה הקריטית ומסוגלים לבשל, גם אם אינם רותחים.

בתקווה שיש בדברים אלו להסביר וללמד בצורה נכונה,
צביקה, צוות ישיבת הר-עציון.