שאלה
שלום רב.
שאלתי כיצד פרושו של הכלי יקר הנ"ל:
"אע״פ שנאמר ומה דמות תערכו לו וכתיב ואל מי
תדמיוני ואשוה, מ״מ מצינו שהקב״ה מתראה
לנביאים בדמיון דמות אדם, כי בהר סיני נראה
מקן יושב בישיבה, ועל הים נראה כגבוה
וכתיב ועל הכסא דמות כמראה אדם, כי בכל אלה
הדמיונות רגיל הוא יתברך להתראות ועליו יכול
להיות שאמר בצלמנו כדמותנו אע״פ שבאמת
•C אין לו ית׳ דמות וכבוד אלהים הסתר דבר, ע״כ
מסתדר עם הקביעה ""כי לא ראיתם כל תמונה".
אני יכול להבין שמדובר בראיית הדמיון אבל עדיין זו תמונה....
כיצד הדבר מסתדר?
תשובה
שלום וברכה!
ראשית צריך להבין שזה פירושו של כלי יקר ולא מוסכם על רוב פרשני התורה.
גם אם נקבל דברי כלי יקר שהקב"ה או מלאכיו באים במראה הנבואי בצורות גשמיות כאלה ואחרות לא סותר כלל ועיקר את האיסור לעשות תמונה של אלוהות. הרי במראה הנבואי הקב"ה יוצר את התמונה ע"פ יכולת של האדם לקבל מסר נבואי, אחרת המסר לא יעבור, והאדם צריך לדעת שלהקב"ה אין גוף ודמות הגוף. אך כאשר אנו מדברים על איסור, אדם הוא זה שיוצר תמונה גשמית להקב"ה ובמו ידיו עושה הגשמה לא רק בתפיסה, אלא גם במעשה. במראה הנבואי אין יצירת ההגשמה ע"י האדם בעצמו ואין רמז שיש לעשות כך.
בברכה,
חיים בריסק