כיצד לנהוג בתפילה?

שלום וברכה,

א. נפתח בקדושה:
באמירת קדושה יש לכוון את מצות עשה "ונקדשתי בתוך בני ישראל". כאשר את אומרת וקרא זה אל זה ואמר, עלייך להפנות ראשך לימין ואחר כך לשמאל. כביכול כל אדם פונה אל זה שלימינו ואל זה שלשמאלו - זה אלא זה.
באמירת המילים "קדוש קדוש קדוש" יש להגביה את העקב מעט, וטוב להשתדל להגביה בכל פעם מעט יותר מהפעם הקודמת. כך גם במילה "ברוך" ובמילה "ימלוך".

ב. תחילת וסיום התפילה.
לפני התפילה יש לצעוד שלושה צעדים לאחור, ואז שוב שלושה קדימה. הסיבה לכך היא שאנו עומדים בכל התפילה יחד עם הקהל, ואילו בתפילת עמידה אנו עומדים מול הקב"ה אחד על אחד. לכך אנו פוסעים קדימה, להכנס כביכול לחדר המיוחד בו נדבר באופן אישי עם ריבונו של עולם. (ובשביל לצעוד קדימה צריך לצעוד קודם אחורנית..)
לפני התפילה עצמה יש לומר בלחש "ה'! (אנא) שפתי תפתח, (כד ש) ופי יגיד תהילתך.", בלי הסוגריים כמובן...
בסוף ברכת שים שלום יש לומר 'אמן'. (המברך את עמו ישראל בשלום, אמן). אמן זה הוא אמן של סיום, לפיכך יש אותו גם בסיום ברכת השכיבנו ובסיום ישתבח, וכן בהלל. הוא בא לבטא סיום של קטע בתפילה. לאחר מכן אומרים יהיו לרצון, אלוקי נצור ושוב יהיו לרצון. לאחר מכן אנו נפרדים מהפגישה האישית עם ריבונו של עולם, ופוסעים לאחור שלוש פסיעות. יש לפסוע בראשונה עם רגל שמאל, להראות שאיננו שמחים להפרד מעל ריבונו של עולם. במקום אליו הגענו אנו אומרים יהי רצון, ושבים למקומנו. ויש כאלה שאינם שבים למקומם עד שהש"ץ מתחיל בחזרה.

כל האמור לעיל אינו מעכב את המצוה, וכמובן שמי שלא עשה כן המצוה עלתה לו. אלא שכך יש לנהוג, ואלה הם פרטי הלכות שרבים לא יודעים אותם.
יישר כוח על השאלה!

כל טוב
עוזיה
(המשיב אינו רב)