כיפה גדולה - גאווה?

בס"ד

ישנה חשיבות מסויימת ללבוש, בכך שהוא נותן ביטויי מסויים למתחולל בפנימיותנו.

אין זה נכון של"לבוש" אין קביעה ואינו מצביע על קווי אופי ותנועות נפש של האדם, כמו שאין זה נכון שה"לבוש" מגלה את כל מהותו של האדם.

לכן, אנו צריכים לתת דעתנו במידה מסויימת על הלבוש ועל הופעתנו החיצונית, אך מנוסח שאלתך ניכר שהינך מרבה בחשיבות שהינך נותן לחצוניותך וליחס החברה. ונראה לי שזה במידה קצת מוגזמת מהנדרש לכך.

[אתה כותב]: "... אני החמרתי עם עצמי (בעניין הלבוש) אחרי חשבון נפש ארוך, חיפוש עצמי ועוד כל מיני דברים שלקחתי בחשבון, אחרי חשיבה עמוקה, סדרי עדיפויות, ערכים ואופי...".

[ועוד אתה כותב]: "לפי הערכים, האידאלים ואמונתי אני שם כיפה גדולה"...

וכן, בוודאי אדם צריך לשקול מעשיו אך בירור שכזה מעמיק ומקיף נדרש ממי שהולך למסור את נפשו על איזו מטרה נעלה ביותר או לאדם שהולך לעשות צעד דרסטי בחייו ולא למי שצריך להחליט האם צריך ללכת עם כיפה גדולה וכדו'.

נראה שלא סתם אתה מוטרד מהסתכלות החברה עליך, מי ששם דגש על הופעתו החיצונית יתר על המידה מאוד קשה לו להתעלם מהסתכלות חיצונית!

תהיה בטוח ושקט, אף אחד לא לוטש עליך עיניים, ואין לך לחשוב שהנך מוציא קלון על גדולי הדור, שהרי אף אחד לא מוציא קלון על גדולי הדור בגלל שהוא מתלבש אחרת מהם.

שאלת אותי: "מה לעשות"?

לעניות דעתי, עברת שינוי בחיים, התקדמת מבחינה דתית ואמונית. זהו שינוי מבורך. נסה להשקיע ולברר דרכך יותר על הצד הפנימי והפחות חיצוני,
יותר על בירור האמונה ופחות על הלבוש,
יותר בהתקדמות של שמירת מצוות והלכות וכדומה.

יש נטיה גדולה של החוזרים בתשובה מכל סוג שהוא להקצין ולהחצין את שינוייהם ע"י סממנים חיצוניים כגון לבוש כזה או אחר.

אל תתן לעצמך ליפול למקום הזה, נסה להשקיע יותר ב- [עיקר] ופחות בטפל.

כשהלב שלך ירגיש שהוא זקוק לכיפה גדולה בשביל תוספת יראת שמים וענוה אז תבוא הכיפה הגדולה ולאט לאט התרחש השינויי בביטוי החיצוני בהתאם להתקדמותך הפנימית ואז השקט יבוא...

כל טוב.