כיף לנו ביחד. אולי נישאר רק ידידים?

שלום לך שואלת יקרה,

לא כתבת בת כמה את, בן כמה הוא ולמה נפרדתם. אך אני מניחה כי כרגע זה לא משנה. משתמע שהקשר ביניכם לא יכול להוביל לחתונה בזמן הקרוב ולכן כפי שכתבת באמת אין טעם להמשיך אותו (להתחיל מחדש להעמיק אותו).
אני מאוד מבינה את המצב שבו את נמצאת. מצד אחד נעים לך וטוב לך בקשר, אך מצד שני את יודעת שזה לא טוב ושכדאי להפסיק אותו. בעצם מה שקורה זה שהשכל והרגש מתנגשים.
אז מה עושים?
את עדיין נמצאת במקום רגשי כלפיו. הרגשות וחוויות לא נעלמו ואת עדין קשורה אליו במידה זו או אחרת. עובדה, את מרגישה בנוח לדבר איתו ומרגישה שיש לך על מי לסמוך. את מפחדת שזה יתפתח ויגרר שוב למקומות לא נכונים ולכן, אני חושבת שאת צריכה לנתק את הקשר איתו. את עדיין במקום של רגשות ואת נמצאת על גבול דק. את לא יכולה לשמור איתו על קשר של ידידות רגילה, "סתמית", כי כל דיבור קטן או משהו בסגנון מייד יפתח לך מחדש את הרגשות ויגרור את הקשר ליותר ממה שצריך. לכן, אני חושבת שאת צריכה לנתק איתו את הקשר על מנת שתוכלי להמשיך ולהתנתק ממנו רגשית. לפעמים צריך ללכת לקיצוניות על מנת להגיע לדרך האמצע. זה כמו משל הרמב"ם: ישנה כפית מכופפת לצד אחד. אם רוצים להחזיר אותו למצב הנורמלי, צריך לכופף אותה לצד השני לגמרי על מנת שבסופו של דבר היא תגיע לאמצע. כך גם כאן. הייתם במצב של קשר מתמשך של שנה וחצי ועכשיו על מנת לאזן ולהגיע לדרך הישר יש צורך לאי קשר לחלוטין. גם לא סתם שיחות כמו שהגדרת את זה, כי סופן של "סתם" שיחות אלא להתפתח.

את נמצאת בשלב שאת כן מבינה בשכל למה זה לא טוב להמשיך לדבר איתו וזה כבר צעד ראשון. כאשר מבינים למה עושים דברים, יותר קל להתמודד איתם ועם המשברים והקשיים שבדרך. עכשיו זה הזמן לעבור לשלב המעשי- להפסיק לדבר איתו, פשוט כך. לא "סתם" דיבור ולא כל דבר אחר. זה רק כל פעם מטעין מחדש את הרגשות שלך כלפיו. תנסי למצוא לך תחליפים אחרים אליו. תשאלי את עצמך מה הוא נתן לך שהיה חסר. דבר אחד שאני יכולה לאמר ממה שאת כתבת זה התחושה שיש לך על מי לסמוך ועם מי לדבר. אני בטוחה שיש עוד כמה דברים. תשבי עם עצמך ותחשבי על זה. אחרי שאת מוצאת את אותם הדברים, תדאגי למלא אותם בדרכים אחרות ולא דרכו. כמו למשל – כתבת שאין לך על מי לסמוך, אני בטוחה שיש לפחות אחת בכיתה שאת כן יכולה למצוא איתה שפה משותפת ולשתף אותה, למרות שכתבת שהכיתה שלך בעיתית. מתוך כיתה של כמה בנות תמיד אפשר למצוא את האחת שפחות או יותר מתאימה לך.

בקשר לכיתתך, כתבת שזה ידוע שהשכבה שלך בעיתית מבחינת בנות ושאין לך חברה טובה. אני חושבת שלמרות הכול ולמרות שאולי יהיה יותר קשה למצוא חברות, שווה לנסות. מתוך כיתה שלמה אפשר למצוא איזה אחת או שתיים שנראות לך פחות או יותר בסגנון שלך או מתאימות לך או אפילו סתם בנות נחמדות שהיית רוצה להיות חברה שלהן. את יכולה להתחיל יותר לדבר איתם, אפילו להתחיל מסתם שלום בהפסקה, אח"כ להכין איתם שיעורים וכו´ וכו´ וככה לאט לאט תהיי איתם יותר ותצרי איתם קשר יותר טוב והדוק. לאט לאט האמון אחת בשנייה יגדל ואז תרגישי שאת סומכת עליהן ויש לך את מי לשתף. חברות וקשר זה תהליך שבונים לאט לאט ודורש השקעה והתמדה, אבל שווה את המאמץ.
בנוסף, את יכולה לארגן ערב כיתה או פעילות חברתית לכיתה. אולי אפילו תיקחי איתך עוד מישהי שתעזור לך עם הארגון. ההכנות ביחד יקרבו את שתיכן.
תמלאי את עצמך בדברים אחרים – תפתחי קשרים עם חברות, תעשי דברם שאת אוהבת, לצייר, לנגן, לשיר, לרקוד, כל דבר שעושה לך טוב. תשקיעי בלימודים, בחברה. תמלאי את ראשך בדברים אחרים ולא במחשבות עליו ואז גם פחות תחושי את הצורך בו.


שיהיה בהצלחה רבה!
אשמח לשמוע מה את חושבת ואיך מתפתח,
הדס.
hadas.ste@gmail.com