שאלה
לאחר שהתחתנו אישתי קיבלה על עצמה מיוזמתה ללכת עם כיסוי ראש.
כיום היא פחות נלהבת מבעבר ורוצה להפסיק עם זה. אני כמובן מתנגד והדבר יוצר חיכוכים תכופים ביננו. לטענתה כיסוי הראש כבר לא מייצג בעיניה שום דבר - לא זהות דתית ולא ענין שבצניעות והעובדה שאני מתעקש על כך מצטיירת בעיניה ככפית דעתי עליה - כאשר היא זו שסובלת מהדבר.
ובכן - מה עושים?
תשובה
ב"ה
שלומות,
שאלתך מבהירה שבעתיים את דבריו של שלמה מלך בגנות דרישת טעמי המצוות. דומה, כאילו יש טעם למצווה ובחינת הרלוונטיות של הטעם מוכיחה שאין הוא אקטואלי. גישה זו הופכת את מצוות התורה להמלצות התלויות בזמן ובמקום ולא לדברים בעלי משמעות נצחית. דוקא מצווה זו, היא מצווה ללא טעם. היא נלמדת מהאמור: "ופרע הכהן את ראש האישה". יש בכך גזירת הכתוב, ללא טעם.
במהלך הדורות נתנו טעמים רבים ומגוונים. טעמים אלה נועדו להטעים את המצווה, להופכה לטעימה. אולם, כשם שלכל מאכל יש תוקף ואז טעמו נחלש, כך גם הסבר של מצווה שאיננו מצד הי"ת, אלא מצדנו, מתוך רצוננו להעמיק בחביבות המצווה, פג וחולף. זו הסיבה שיש טעמים הרבה למצוות. בכל דור, לכל דור - טעם אחר, משלו.
לפיכך, יש ללמוד יחד שטעמיה של מצוות כיסוי ראש אינם גלויים. זו מצווה שמעית ולא שכלית.
ומעבר לכך -
אין להתווכח על כך. יש לבהיר עד כמה הדבר חשוב לך. עד כמה אתה רואה בכך ערך.
חשוב להבין שיש כאן עניינים הקשורים להרגשה, לתחושה. חשובה ההזדהות וההפנמה.
חובשתפגשו יחד עם מי שאתם סומכים עליו.
בהצלחה,
שי