כיסוי ראש

אשה נשואה חייבת על פי הדין לכסות את ראשה, ואין לה לצאת לרשות הרבים, ואף לא לחצר, כששערה מגולה, משום ששער באשה ערוה (שו"ע או"ח סימן עה, ב אבן העזר סימן כא, ב).
ובתוך ביתה בנוכחות בני ביתה בלבד, יש מחמירים (ביה"ל סימן עה ד"ה מחוץ), והרוצה להקל יש לה על מי לסמוך. אבל ראוי שלא לילך גם בבית בגילוי ראש, שמא יעמוד לפתע גבר בפתח ביתה ולא תספיק לכסות ראשה (אוצר דינים להגר"י יוסף (לז, ט) הגרש"ז אויערבך ועלהו לא יבול).
ומידת הצניעות המעולה והמובחרת היא, לא לגלות שערה אפילו בחדרי חדרים (משנה ברורה סימן עה ס"ק יד, צניף טהור עמ' 10), כפי שמסופר במסכת יומא (מז.) ששבעה בנים היו לה לקימחית וכולם שמשו בכהונה גדולה, ולשאלת חכמים מה עשית שזכית לכך השיבה, מימי לא ראו קורות ביתי קלעי ראשי.