כיסוי ראש

שלום רב,
ואם יש רב המתיר, אז זה אומר שמותר? האם קוטפי היתרים אנו? אז נוכל להתיר כמעט כל דבר בעולם.
ומה עם מאות אלפי הרבנים האוסרים? למשל, החפץ חיים בספרו "גדר עולם" כותב באריכות בנושא זה ועוד רבים וטובים.
גם הרב יוסף משאש שכתב פסקו, הביא הדברים כהסבר והמלצה על חסורנם של נשות דורו, כדי ללמד עליהן זכות, אבל האמת ליודעים כי הנשים היו חוליה חלשה ביחסן לצניעות, אולי כחלק מהרצון לשיויון, ותופעה זו, שהוא מספר עליה היתה גם במקומות אחרים בעולם, גם בציבורים חרדים. הרב משאש עצמו מציין כי כ הפוסקים, איסור על איסור, חומרא על חומרא, בעניין זה, וכל כוונתו היא להיות סניגורן של ישראל, נראה על פניו כי הוא דן על מנת להתיר.
גם הסברו הראשון ברש"י עליו הוא בונה את תירו, אינו נכון כיון שהוא רוצה לומר כי אם תרצה לנוול עצמה יכולה, ונראה כי אין זו הכוונה שם כיון, שאומר רש"י בפירוש מכלל שאסור ואין זו המלצה בלבד. וכך משמע מלשון הגמרא שם. ומהלשון בפירוש השני שאין דרך בנות ישראל, הוא רוצה ללמוד שאין איסור בדבר, והמשמעות שנלמדה בגמרא, היא של איסור כי המנהג, נבנה על איסור. כיון שאסור היה לגלות השיער, נוצר המנהג שאינן מגלות.
וברור הוא, כי יש ניוול ובזיון בגילוי ראש האשה, ולם, הגמרא למדה כי יש גם איסור בנוסף. תעייני ותראי אני צודק.
גם היסוד שהוא מנסה לקבוע כי אין זה דין תורה אלא, זהו מנהג הנשים ותלוי בכל דור ודור, אינו נכון בלשונה של הגמרא אזהרה הוא לשון של איסור דאוריתא. אביא מספר מקומות שכך הוא:
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף מב עמוד א

משנה. ואלו עוברין בפסח: כותח הבבלי, ושכר המדי, וחומץ האדומי, וזיתום המצרי, וזומן של צבעים, ועמילן של טבחים, וקולן של סופרים. רבי אליעזר אומר: אף תכשיטי נשים. זה הכלל: כל שהוא ממין דגן - הרי זה עובר בפסח. הרי אלו באזהרה, ואין בהן משום כרת.

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ו עמוד א
תנו רבנן: דברים כג מוצא שפתיך - זו מצות עשה, תשמר - זו מצות לא תעשה, ועשית - אזהרה לבית דין שיעשוך, כאשר נדרת - זה נדר, לה' אלהיך - אלו חטאות ואשמות עולות ושלמים, נדבה - כמשמעו, אשר דברת - אלו קדשי בדק הבית, בפיך - זו צדקה.

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף עה עמוד א
בכל קדש לא תגע - אזהרה לאוכל

ועוד...
לדעתי לא סיפרו לך על הפסק הזה, כי פשוט לא הכירוהו, כיון שאין הפסק הזה משפיע על עולם הפסיקה , לכן, לענ"ד כדאי שתבררי עם בעלך בכלל את ערכי החיים, כי עצם הרצון שלו שתורידי את הכיסוי ראש אומר דרשני.
בכלל אני מתפלא על הציבור שלנו בנושא הפסקים, כל אמירה של רב, גם אם היא לא מקובלת על כולם, גם אם אין היא מבוססת על מקורות, מיד נידונית בשמחה בחוגים פנמיניסטים של נשים. צריך להיזהר שלא לאבד בגלל זה את האמת.
חסרון נוסף בפסק של הר' משאש הוא, שכל כולו חידוש ללא מקורות בשרשרת הפסיקה, מעין ספקולציה בדברי רש"י , שרש"י ידוע כי היה פרשן ולאו דווקא פוסק, ולהעמיד פסק שלם נגד כל הראשונים על פרשנות, ולדחות ראיות ברורות קשה.
היום, עלינו לחזק את מידת הצניעות ולחזק את חיי התורה, וקדושת המשפחה היהודית. לכן, כדאי לברר את הדבר עם בעלך, ללכת ביחד לשיעורי תורה ולהתחזק ביר"ש.

כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.