שאלה
בס"ד
כבוד הרב,
ידוע לי שאסור לקרוא לאדם בכינוי שאינו שמו שנתנו לו הוריו..האם כבוד הרב יכול לפרט את הסיבות לכך?
.האם זה מתחייב גם כאשר אותו אדם מסכים או התרגל לכינוי שנתנו לו?
.האם לבי זוג מותר לקרוא אחד לשני בכינויי חיבה, ואם כן באלו כן (לדוגמא: צדיק,חמוד אהובי וכו') ואלו כינויים לא.האם מותר לי ולחברה שלי לקרוא אחד לשני בכינויי חיבה או שאנו חייבים לקרוא אחד לשני בשמות הפרטיים שלנו?
תודה רבה.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
שם מגלם התוכו את המהות של האדם. כל הגרעין של האדם נמצא בשם שלו. השם ניתן לאדם ע"י האב והאם בסיוע משמיים.בשמו של האדם מקופל ספר חייו.
ולהורים ניתן כוח נבואי לכוון בקריאת השם לתינוק שלהם לפי מה שהשם נתן שם לאותה נשמה של האדם.
וכוח זה שניתן להורים בעצם ניתן לאדם הראשון וממנו לאורך כל הדורות. ראה מה אמרו רבותינו במדרש :
." העביר המקום לפניו סדר בהמה וחיה ועופות שנאמר וייצר ה' אלהים מן האדמה וכל חית השדה [ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו] (בראשית ב' י"ט) קרא לבהמה בהמה וחזר וקרא שמות לכל אחד ואחד. קרא לחיה חיה וחזר וקרא שמות לכל אחד ואחד. קרא לעופות עופות וחזר וקרא שמות לכל אחד ואחד. קרא למלאכי השרת מעופפים וחזר וקרא שמות לכל אחד ואחד. וי"א אף להקב"ה קרא שם שנאמר וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו (שם ב' י"ט) קרא שמו ה' וכה"א ה' איש מלחמה ה' שמו "
יש ערך לכך ליקראו לך בשמך האמיתי.
כי שם זה מהות ,
כי שם זה זהות
כי שם זה האישיות של האדם.
ולכן אם יש קיצור לשם אז אם יש בזה משהוא שלילי או העלבה וכדומה אסור.אבל אם מדי פעם קוראים בכינויי חיבה או בקיצור של חיבה הדבר מותר.
מותר לבני זוג לכנות כינויי חיבה אחד לשני ויש בזה אפילו מצווה.
בברכה,
עוזיאל