שאלה
אם אני מרגישה שאינני מסוגלת להתפלל בכוונה ובריכוז בבית הכנסת שבו מתפללים הורי ואני מתחברת יותר לאווירת התפילה שבמקום אחר והורי לא מרשים לי להתפלל איפה שאני רוצה מסיבות שלא נראות לי צודקות בכלל(למשל בגלל שזה רחוק), מה עדיף- להתפלל ללא כוונה איפה שהם רוצים או לעמוד על שלי והאם זה לעבור על כיבוד הורים אם אכן אלך להתפלל איפה שארגיש יותר טוב למרות חוסר הסכמתם. תודה.
תשובה
שלום רב:
יפה שאלת ונראה שמאחר ובבית הכנסת השני את מתפללת יותר בכוונה ובכך את מקיימת מצוות תפילה בצורה שלמה יותר הרי אז את פטורה מכיבוד אב ואם בדבר הזה, מאחר ומדובר בדבר מצווה וכן כתוב בשולחן ערוך בחלק יורה דעה סימן ר"מ בפירוש פתחי תשובה בסימן קטן כ"ב בשם ספר "חמודי דניאל" נראה להוסיף ולומר שמאחר ובת יש לה חיוב על תפילות שחרית ומנחה בלבד ה רי רק אז בגלל החיוב אין כאן כיבוד אב ואם אבל בתפילת ערבית שנשים לא חייבות הרי נראה שאת חייבת בכיבוד הורים.
נסכם: בערבית יש להתפלל במקום שהאב ביקש, בשחרית ובמנחה במקום שאת מתפללת בכוונה יותר.
אין צורך לומר שחשוב מאוד אם הדברים ייעשו מתוך הסברה הבנה והסכמה ולא מתוך מתחים ומריבות, אסור להגיע למצב שבו בגלל התפילה יווצרו מתחים בבית גם כאשר קים היתר הלכתי.
מיכאל ברום.