שאלה
כבוד הרב,ערב טוב,(אם אתה מרגיש שהשאלה לא מתאימה לך אנא העבר אותו הלאה לגוף המתאים)
אבי הכה אותי כשהייתי קטנה(עד גיל 8 בערך ואת אחיי עד גילאים מבוגרים יותר)
שאלתי היא האם מותר לי לדבר על זה עם הסובבים אותי ובמיוחד עם השידוך שלי שהרי אנשים אלו יפגשו אותו ועלולים לחשוב עליו רעות.
אך מצד שני זה חלק ממני,מהעבר שלי ואני רוצה להיות מסוגלת לשתף את בעלי במיוחד,בהכול-באיזה שלב ולמי בעצם מותר לי,אם בכלל,לדבר על זה?
תשובה
ערב טוב ומבורך.
סיפורך (המסופר כאן בשורה וחצי) נוגע ללב ומעורר צמרמורת. מי יתן ותדעי שמחה ושלמות בשידוכך, ותמצאי בית חם לך ולילדייך שבע"ה יוולדו לך.
אינני מבין מדוע יחשבו עלייך רעות. וכי יש בך אשמה שאביך היכה אותך? ודאי שהדבר הינו חלק ממך, וודאי שהאדם איתו תחלקי את חייך יצטרך לדעת על עולמך, כמובן בהנחה שתרגישי חסונה מספיק על מנת לשתף אותו ולדבר על הנושא.
איני רואה כאן איסור בשיחה מעין זו.
אם שאלת 'האם מותר' - כמדומני שכל שיחה שיש בה תועלת לגבייך היא מותרת (אינני יועץ או פסיכולוג אך מהמעט שאני מכיר, ישנם מקרים רבים בהם יכולתו של אדם לשוחח אודות מה שחווה מסייעת לו לרפא את עצמו ולהתגבר על המצוקות הנפשיות הנלוות).
אינני יכול לייעץ מתי ואת מי נכון לשתף. הדבר מסור לך, וכשתרגישי שהאיש והזמן בשלים ומתאימים - תשתפי באופן ובעוצמה שתחושי בנוח איתם.
כל טוב ושמחה רבה
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם