שאלה
שלום הרב!
אני הבת הגדולה בבית. לאמא שלי יש כל הזמן נטיה לספר לי את כל הדברים שמעיקים עליה באופן קבוע. ברור שאני יודעת שזה מקל עליה ולכן לרוב אני משתדלת להיות מאזינה טובה. הנקודה היא שברוב המקרים היא מדברת על אנשים ספציפים, שכנים, אנשים מהעבודה וכו' והיא עושה את זה הרבה.
כל פעם אני מנסה בעדינות לרמוז לה שלא נעים לי לשמוע על אנשים ספציפים בגלל לשון הרע, כמובן שאני משתדלת כמה שיותר לעשות את זה עם טאקט. ולמרות הכל כל פעם אמא שלי מתעצבנת עלי מחדש. בזמן האחרון זה כבר ממש מגיע לשיאים, היא פשוט בוכה ומתפרצת עלי שאני לא מוכנה לשמוע לה, שאנשים צריכים גם לפעמים לשפוך, שאין לה אצל מי לשפוך כי אנחנו לא מוכנים להקשיב...השאלה היא מה לעשות? מצד אחד- זה ממש לשון הרע!!אני שומעת בלי סוף סיפורים על אנשים שאני מכירה! מצד שני- מה עם כיבוד הורים? אמא שלי ממש נפגעת מזה!
ובכלל-אני מבינה את הטענה שלה, גם אני נמצאת הרבה פעמים במצבים שיש דברים שממש מעיקים עלי(ואני מתכוונת לדברים גדולים "פעם ב", ולא להרבה דברים באופן יומיומי), האם באמת מותר "לשפוך" בפני אנשים אחרים דברים שהם לשון הרע?
תודה הרב ושנה טובה!
תשובה
שלום רב,
לגבי לשון הרע, כולנו חוטאים בזה ואין זה אומר שלא צריך לתקן.
ישנו מושג של לשון הרע לצורך ואם פגיעה באמא שלך יכולה להירפא על ידי סיפור הדברים , הרי שזה מותר.
אולם כשזה הופך לתמידי וכל הזמן רע לה עם כולם, אז צריך בירור אמיתי שלה עם עצמה בעניין זה. מרירות תמידית צריכה לבוא על פתרונה.
מותר לך להקשיב לה במקרה זה, אךצריך לשים לזה גבולות, בשיחה איתה תקבעו כללים שהיא תשתדל רק במקרים חשובים לדבר על זה, לא תזכיר שמות עד כמה שאפר , ותנסה להסתכל על חצי הכוס המלאה של החיים.
המתח הזה של הצורך לספר מחד, והאיסור על לשון הרע מאידך צריך להיות ברור לה וצריך להדריך את דבריה.
יותר מכך לדעתי כאמא היא צריכה להבין כי את לא יכולה לשאת את כל המשא הכבד הזה על כתפייך, כל הורה משתדל לא להביא את כל הבעיות הביתה, כי זה מעיק על האוירה. בשביל דברים כאלו יש בעל.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.