כיבוד הורים

שלום רב!
צר לי מאד לקרוא את הדברים שלך, למרות שאני שמח שפנית, כואב לי מאד לקרוא על מצבים כמו שאתה עברת ועובר עדיין. מאד הייתי רוצה לעזור לך, והייתי מציע שניצור קשר ישיר שלא על גבי המחשב ואולי נוכל להפגש ולהכיר אישית, למרות שבדרך כלל אינני יוזם דברים כאלו, כאן אני מאד מעוניין ולכן אבקש אם תוכל לפנות אלי בכתובת שלי ושניצור קשר יותר אישי. אכן השאלות שאתה שואל אינן מופיעות הרבה באתר, שכן המצב שלך הוא חריג יחסית, אך הואיל ויש עוד כמוך אכתוב כמה דברים ואשתדל להתייחס אל שאלות שלך אחת לאחת. ברשותך אתחיל עם העתיד ולאחר מכן אחזור אל העבר. לפי דבריך אני מבין שהמצב עם ההורים כבר יותר טוב, במיוחד עם אבא שלך שאתה מצליח ליצור קשר יותר בריא וטוב, ואף אם אמא שהוא קשה יותר יש התקדמות שהיא כבר לא מרביצה, אם כי היא מקללת וזה בהחלט לא טוב ולא נעים, אך יותר קל להתמודד. מהתקדמות זו אתה יכול לשאוף כוחות להמשיך הלאה. אתה רואה שיותר טוב ותאמין שבעז"ה גם אמא תעבור את השינוי ומתוך מסירות וסבלנות רבה כל המצב ישתנה בעז"ה. הנקודה החשובה ביותר היא סבלנות. למרות שלא נעים ולא קל, חשוב מאד סבלנות ואמונה. חשוב מאד להשתדל מאד להיות סבלן, לדעת להעביר דברים בלי להתרגש מהם, שגם אם מקללים לא להתרגש, להבין שאין בכך כל משמעות ולראות זאת כמחלה של האמא שהיא לא היתה רוצה לעשות זאת אך היא מתקשה לשלוט בעצמה, ולכן זו כמו מחלה של אדם שלא שולט בעצמו וצריך לרחם אליו ולא להתרגש יתר על המידה ממה שהוא עושה. לגבי השהות שלך בבית, דע שלמרות שיש מצוה חשובה מאד של כיבוד הורים, אך צריך לדעת שיש למצוה זו גדרים הלכתיים ובהם מופיעה המצוה. במצב תקין חשוב לעשות מעבר לגדרים ההלכתיים אך כאשר המצב לא פשוט צריך לצמצם את המצוה לגדרים ההלכתיים המחוייבים שלה ולא להוסיף דברים שלא חייבים. לכן אינך חייב לבקר את ההורים, במיוחד כאשר הביקורים לא פשוטים. לפי ההלכה גם אם ההורים מבקשים שתבקר אותם אתה לא מחוייב לשמוע להם, ואף יתר על כך, אם אתה מרגיש שהגעה שלך הביתה רק תזיק עדיף שלא תגיע הביתה. תמצא לך מקום אחר שבו תוכל להתקדם ולבנות את עצמך ותשתדל למעט את הביקורים בבית ככל שאפשר. כל פעם תבחן את עצמך האם אתה מסוגל להגיע הביתה ולהיות כמו שאתה באמת, לא להתרגש מהקללות ולהשרות אוירה טובה בבית, תעשה זאת, וכאשר אתה מרגיש שההגעה שלך הביתה רק תזיק, תמעט את הביקורים כמה שאפשר. למרות שתמעט את הביקורים בבית, אל תיתן להורים הרגשה שאתה מנסה לברוח מהם אלא תנסה לעשות זאת ב"דיפלומטיה" טובה, וכן חשוב לא להרבות בדיון על הנושא. עשה זאת באופן טבעי ובכך תמנע חיכוכים מאי ההגעה שלך הביתה. לגבי הבחורה, כדאי מאוד לא לבנות את הקשר. זה ממש לא טוב לך. אני יודע את ההרגשה הטובה שזה נותן לך, אך זה רק מזיק. קשר יש לבנות לצורך נשואין, אך כעת יש חשש שהקשר יבנה באופן לא בריא, כאילו אתה נתמך ואדם חלש הזקוק לעזרה, וכל הבית יבנה באופן מקולקל. מצא לך אוזן קשבת אחרת, אוזן שאיננה קשורה לקשר בין המינים. בעניין לשון הרע על ההורים, חשוב מאד לפרוק את מה שעומד לך על הלב, מה שכואב לך ומה שקשה לך. אם הינך מרגיש אתה חייב לעשות זאת, שאם לא תדבר רק תתמלא בכוחות רעים ולבסוף הם יפרצו ויהרסו, אפשר להקל בדיבורים אלו ואינם נכללים בגדר של לשון הרע, וכפי שכותב ה"חפץ חיים" שזה בחינת "דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים". דיבורים אלו נכללים כדיבור לתועלת. כמובן שעדיף לספר למי שאינו מכיר את ההורים, שעל ידי זה לא תהיה כלל בעיה, אך גם מי שמכיר, אם זה באמת על מנת לפרוק ואולי שהוא יוכל לעזור יש מקום למצוא היתר. יחד עם זה אני ממליץ להמשיך טיפול פסיכולוגי של איש מקצוע טוב, שיוכל לעזור לך להתגבר על המצב שעברת ועדיין מתמודד איתו. דבר זה יכול לעזור בהרבה דברים שאין כאן המקום להרחיב. נכון שזה לא קל, ושזה נותן תחושה לא טובה לפעמים כאשר מדברים על אנשי מקצוע בתחומים אלו, אך אנשים אלו הם מומחים בנושאים אלו, וחשוב לקבל מהם מה שהם מסוגלים לעזור. בקשר ליחס אל ההורים, אדם חייב בכבוד אביו ואמו בכל אופן, ולכן אסור להכות אותם ואף לבזות אותם, ודברים אלו הם הלכה פשוטה, לכן אם אתה יכול אתה צריך לבקש סליחה מאמא שלך על שהכית אותה, שכן קשה למצוא היתר להכות הורה, ואם כי אינני יודע בדיוק את הגורמים ואת כל הפרטים אך בראיה כללית הלכתית קשה למצוא היתר לכך. לגבי הסגרת הורים למאסר, צריך דיון מדוקדק והתיעצות עם פוסק הלכתי שידון כל מקרה לגופו ויבחן בדיוק את המצב. אינני יודע את ההלכה ואף קטונתי מלדון בכך, אך חשוב לדעת להמשיך הלאה, להמשיך ולהתקדם, לא לשקוע במחשבות שאתה לא טוב ושאתה אשם על מה שעשית, שגם אם עושים טעות אפשר לתקן, וצריך להמשיך הלאה. ושוב אבקש אם תוכל ליצור איתי קשר בכתובת שלי:

Zahig2@shoresh.org.il

אקוה שעזרתי ואשמח לעזור עוד,
בברכה והמון הצלחה!
יצחק