שאלה
ב"ה
שלום רב,
לאחרונה מטרידות אותי שתי שאלות שנוגעות בכיבוד הורים ואשמח אם תוכל לענות לי עליהן.
האחת קשורה אלי- אבי נהג לעשן, הפסיק וכעת חזר למנהגו. הדבר מציק לי מאוד מסיבות רבות ומובנות ("ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", תחושת גועל מריח העשן, ובכלל- העובדה שאבי עושה במודע דבר שיוביל ח"ו למותו). ביקשתי ממנו מספר פעמים (יותר מדי פעמים אולי...) להפסיק לעשן, הערתי לו, כעסתי- ומה לא? אך הוא אינו מפסיק את ההרגל המגונה. שאלתי היא- מה אוכל לעשות, במסגרת ההלכה, בכדי להראות לו כמה הדבר מפריע לי? (הרי "ברוגז" מן הסתם אסור מבחינה הלכתית...). ראוי לציין כי מבחינתי- למרות שכביכול העובדה שאבי מעשן נוגעת אליו בלבד- העישון מהווה בעיה גם אישית שלי: עישון פסיבי הוא חמור אף יותר מעישון אקטיבי (למרות שאבי מעשן מחוץ לבית- העשן מגיע אליי), אינני רוצה שאבי ימות בגיל מוקדם ועוד סיבות אחרות שקשורות גם אליי...
השאלה השנייה קשורה לחברתי- היא בת למשפחה שבה שלושה אחים עם פיגור ברמות שונות. לאחר שאחיותיה התחתנו היא נשארה לגור בבית עם הוריה ואחיה המפגרים בלבד. עובדה זו דורשת ממנה להישאר לעיתים בבית בכדי לסייע לאימה לטפל באחיה. בקרוב היא צריכה לחשוב על המשך דרכה בחיים, לאחר התיכון. בתור בת שסיימה שירות לאומי מחוץ לבית ולאור היכרותי עם אותה חברה, אני יודעת ששנת שירות לאומי מחוץ לבית תוכל לעזור לה "לנקות את הראש" קצת ולהוריד- ולו במעט- את ה"נטל" של הטיפול באחיה. שאלתי היא- האם נכון מבחינתה לעזוב את הבית לשנה, ובכך להשאיר את אימה עם אחיה? האם הדאגה לתועלתה האישית לא מתנגשת עם מצוות כיבוד אב ואם? מהו הפיתרון הראוי מבחינה הלכתית?
תודה רבה ושבוע טוב!!!
תשובה
ב"ה
שלמות,
בנוגע לשאלתך הראשונה:
אני סבור שהנושא המרכזי הוא לא מה לומר אלא איך לומר. זה שמותר לך להעיר לאביך, בעיני, זה ברור. במקום שיש עבירה על ההלכה, מותר להעיר. בעיקר אם היא פוגעת בריאותית גם בך. אבל, מותר להעיר ואסור לפגוע.
חייבים למצוא דרך שבה אבא יבין את הצורך שלך. למשל, הדפסת מאמרים העוסקים בנזק של עישון פאסיבי.
למשל, הדגשת הרצון שלך בקרבה לאבא, אך הריח יוצר ריחוק ועוד
בנוגע לשאלתך השניה, אני סבור שהעדיפות הראשונה היא לצאת החוצה. לענ"ד משפחה כזו זכאית לעזרה או לבת שי"ל וכדאי מאוד לברר את המסגרות הקיימות כדי להגיע לכלל בירור הסוגיה.
רק אם יהיה בכך נזק ממשי נכון לוותר.
בהצלחה,
שי