שאלה
ב"ה
שלום כבוד הרב,
אני גדלה בבית חילוני ולפני שנה וחצי התחלתי תהליך של התקרבות לדת וחזרה בתשובה. אני שומרת שבת ושומרת כשרות לבד בבית וההורים שלי מאוד מכבדים את ההחלטה שלי.
השאלה שלי בקשר לפסח, ההורים שלי לא מנקים את הבית מחמץ ואוכלים לחם ולכן החלטתי שבזמן פסח אני לא אהיה בבית ואקיים את הסדר עם אחת מהמשפחות של חברותיי הדתיות. הבעיה היא שההורים שלי לא כל כך קיבלו את הרעיון ומאוד התעצבנו. נכנסתי למצב של בלבול ואני לא יודעת מה לעשות. אני מנסה לדבר איתם על זה ולהסביר להם את המצב ואני פוחדת שהעניין יגרום לקרע ביני לבין משפחתי, וחשוב לי מאוד כיבוד ההורים ויחד עם זאת שמירת המצוות וההלכות. מה עליי לעשות?
תודה רבה
ושבעזרת ה' נזכה לגאולה שלמה :)
תשובה
שלום לך.
כדאי ללמוד את הגדרת מצוות "כיבוד הורים" ומצוות "מורא הורים". החיוב לקיים מצוות אלה אינו דוחה חיוב לקיים מצווה אחרת כלשהי. חכמינו ז"ל למדו מהפסוק "איש אמו ואביו תיראו, ואת שבתותי תשמורו" כי אם אב או אם מבקשים מהבן או הבת לעבור על מצווה, (בדוגמא של הפסוק- שמירת שבת) אין חיוב לשמוע לבקשתם, יש חיוב להשמע למצוות התורה.
בהשתתפות בסדר המשפחתי, או נכון יותר, באי השתתפותך, אין שום בעיה של "כיבוד הורים", ולא בעיה של "מורא הורים".
כמובן, אם הורייך יהיו מוכנים שהאוכל המוגש לשולחן ה"סדר" בביתם יהיה כשר לפסח- מה טוב, תשתתפי איתם בשמחה בליל הסדר. אך אם הם אוכלים, כפי שאת מספרת, חמץ בליל הסדר, אין כל סיבה שתסבי איתם לשולחן ה"סדר".